פעילות בגן הילדים בחאשם אל דאראג'
9:30– 13:00.
מחסום מיתר: עמוס כרגיל בשבתות. מוחמד עוכב במשך זמן רב, בגלל שהיה לו רק רשיון נהיגה, ולא היתה תעודת זהות. במחסום טענו שהתעודה לא שלו, כי אין דמיון של התמונה. מוחמד הורשה לעבור רק אחרי שחנין, זוגתו, שלחה צילום של הדרכון. פטמה וזאדה חיכו למוחמד מעל שעה.
כביש 317: מעט תנועה והרבה צבא: כרמל, א-תוואני, סוסיא, מצודות-יהודה.
בצומת סוסיא היו רכבים של הצבא והתקהלות של פלסטיניים וזרים שהפגינו נגד הפקעת אדמות פלסטיניות לטובת המתנחלים. המשכנו בדרכנו לכיוון מסאפר יטא . הדרך מאום אל-ח’יר לחאשם אל-דאראג’ הייתה גרועה וקשה מאוד בגלל סלעים ואבנים שנשטפו על ידי הגשמים וגם הריסה של שולי הכביש. לקח מעל שעתיים להגיע לגן בחאשם אל-דאראג’. מזג האוויר היה קר מאוד עם רוחות יבשות.
חאשם אל דאראג‘: כשהגענו קיבלו את פנינו הודא וחאוולה. בהתחלה בדקנו את הכיתות וסביבת הגן. המצב של הכיתות היה טוב מאוד. סביבת הגן הייתה מוקפת בחול כתוצאה מהרוח. לאחר מכן, זאדה בדקה את התיקים והספרים של התלמידים, נתנה כמה הערות על תיקון פעילויות התלמידים וכיצד לפקח על הכישורים, ואז העבירה הכשרה על למידה באמצעות סימנים, ותנועות.
לאחר מכן היה דיון בקשר לילדים עם מוגבלות. יש בגן ילד חירש ואילם, עם רפיון בשרירים. הוא בן יחיד למשפחתו ולאור המצב הכלכלי של המשפחה, נבצר ממנה לקחת אותו לטיפול רפואי. הילד אוהב את הגן ואת הנוכחות שלו עם התלמידים. הודא ציינה שהילד למד כמה כישורים, יש לו יכולת להשתלב, ובמעט שלא נעדר מהגן. כמובן שגם הגן וגם המורות אינם כשירים להתמודד נכון עם מצבו, והוא זקוק לטיפול מיוחד.
בנוסף, יש בגן עוד ילדה חירשת בשם למאר. היא מגיעה לגן בקביעות, ואוהבת לבוא. הודה וחאוולה ציינו שחלק מבני הדודים שלה חירשים, כלומר, המחלה היא תורשתית. גם במקרה זה, למשפחה אין האמצעים הדרושים לטיפול נאות. הגננות אומרות שהיא ילדה חכמה ויש לה יכולת להשתתף בפעילויות מסוימות של הילדים, למרות מגבלת החירשות. שוב שוחחנו על הבעייתיות של ילדים חירשים בגן של ילדים שומעים, והיצענו שיטות של הדגמה שיעזרו לה להשתלב ולהבין. תמונה של למאר מופיעה בסוף הדוח.
הבאנו מדפסת והסברנו להודה ולחאוולה איך להשתמש בה לצורך הדפסה של דפי עבודה לתלמידים. הבאנו גם לוחות פלסטיק (פוליגל) שהמורות השתמשו בהם לצורך התקנה של אמצעי למידה . לוחות אלה נתרמו על ידי בעל חנות לאמצעי למידה.
הודא מזכירה שתמיד יש בגן מחסור בדפי ציור (גם אם מודפסים בצד אחד), ודפים כאלו תמיד יתקבלו בברכה. במיוחד, אם יש למישהו דפי צביעה עם ציורים (למשל ציורים שאפשר להוריד מאתרים אינטרנטיים), זה יעזור. מספיק אפילו אם מישהו יכול לחפש ולשלוח קבצים (או קישור).
תמונות מפעילות העבר בגן – גלריית האלבומים של גן הודא:
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Jul-13-2026מיכל עם ע'
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Jul-13-2026מיכל עם ע'
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-