צומת תפוח שבת, 25.6.05, בקר. משקיפות: ויוי צ’, חווה ה’, נעמי ר’, רמה י’, נינה מ’ (מדווחת). סכום כללי: המדיניות החדשה התבטאה במעבר קל יחסית במחסומים הקבועים אך בעיכובים ובהטרדה קשה לניידות של הפלשתינאים בעקבות מחסומי פתע רבים .ספירת המכוניות מצפון לדרום בצומת תפוח:8:20 – (כשהגענו) 45 מכוניות9:30 – (לאחר שצלצלנו לאחראי) 26 מכוניות11:30 – (בדרכנו חזרה) 30 מכוניותההטרדה המוכרת של האזרחים לוותה בכמה חידושים מעניינים. בנוסף להרצאות הניתנות לנו, מפי חייל משועמם, על טרור, אדמה שלנו וצורך בהגנה לעם שלנו, ולעיתים – צעקה למפקדו שיחליפו במשמרת כי נמאס לו. מפקד בעל דרגה גבוהה (חבוש כיפה) הופיע, לזמן מה והחיש את מעבר האזרחים הפלסטינים.בנוסף ממוקמת בסביבה זו תחנת קליטה עם אנטנה חזקה של חב”ד, ופוסטר המודיע שהמשיח בא, אלו וודאי נמצאים פה ע”מ לקלוט “שידורי אלוהים חיים” הכיעור בהתנהלות וההטרדה כלפי האוכלוסייה גוברים בשעות השיא, כאשר המחסום לא מאויש דיו בחיילים והפלסטינים ממהרים למחוז חפצם.איש בא בימים, עם נייר (מסמך) בידו, מתקרב לחייל ומבקש להסביר לו דבר מה. החייל מסרב להקשיב ודורש מהזקן לחזור על עקבותיו. התעלמויות כאלו מביאות בעיקבותיהן מצבי לחץ שגורמים להתפרצויות והתמרמרויות. מצבים אלו קורים בשכיחות גבוהה. דברנו עם הקשיש שהסביר שעליו להעביר את בתו, המוגבלת פיזית ונפשית, למוסד בירושלים ושאין באפשרותה לשהות במכונית מעל שעה (משך הזמן המשוער לעבור את המחסום). דברנו עם החיילים והקשיש הורשה לעקוף את כל שיירת המכוניות ולעבור את המחסום.מורה במכוניתה הפרטית וקבוצת מורים בטרנזיט התכוונו לעבור בתור של “מעבר מסיבות הומאניטאריות”. החיילים קראו להם “שקרנים” למרות שבסופו של דבר הועבר להם מידע שיש להעביר את המורים בזריזות כי באותו היום התקיימו בחינות גמר בבתי ספר תיכוניים.כשלושים תושבי האזור ניסו לעבור את מחסום הפתע רגלית. במקום לבדוק ביעילות וזריזות את העוברים (אם בדיקה כזו בכלל נחוצה) – מושקע מאמץ החיילים בדרישות לעצור את העוברים באיזשהו קו דמיוני ומשם לדרוש מהם לציית ולחכות שיקראו להם לביקורת. למעשה, מטרת מחסום פתע זה (ומחסומי פתע אחרים) היא להראות לפלסטינים מי הוא השולט. במחסומים הקבועים המעבר הוא לישראל. מחסומי הפתע משמשים ככלי עזר להפר את שלוות חיי היומיום ולשבש את חיי התושבים; אין ביכולתם של פלסטינים בדרכם לבתי ספר, בתי חולים, מקומות עבודה, לאמוד מראש כמה מחסומי פתע יפילו עליהם באותו היום. פגשנו אנשים שהגיעו מג’נין ודיווחו על מספר מחסומי פתע בדרכם עד מחסום צומת תפוח שגם בו היו מעוכבים זמן ממושך. האירוע החיובי היחיד שנתקלנו בו היום היה כששאלנו משפחה עם שלושה ילדים קטנים האם הם רוצים את עזרתנו בקידומם בתור המתמשך. ההורים ענו: “לא, נחכה כמו כל האנשים האחרים”. הכבוד העצמי של המשפחה והכבוד ליתר האנשים בתור היה האירוע החיובי היחיד שיכולנו להעריך בצומת תפוח.