קלנדיה, יום ג’, 23.5.06משקיפות: סנאית ג., רוני ה. (מדווחת)א-ראם מנותקת מירושליםבאנו מוכנות בעקבות הדיווח של נועה א.י. מאתמול, והחלטנו לבדוק איך מתבטאת ההוראה החדשה המונעת כל תנועה מקלנדיה לירושלים. נסענו הישר לקלנדיה (מכביש בגין) דרך עטרות. את המכונית השארנו במגרש חנייה בצד הירושלמי של החומה.ב-15:45 עברנו את המחסום לכיוון צפון, והופתענו למצוא את כל האזור ליד קלנדיה ריק לחלוטין: ריק ממכוניות, ריק מהולכי רגל, ריק מהילדים הרוכלים. לאן נעלמו כל כולם? הלכנו ברגל בכביש העוקף את המחסום והמשכנו דרומה לכיוון דחיא-אל-בריד לאורך החומה (בצד הפלסטיני), כשאנו מחפשות את החסימה שדובר בה. הכביש שפעם היה כל כך עמוס, היה היום שומם מלבד מכוניות בודדות שנסעו בשני הכיוונים. החנויות היו סגורות. הייתה אווירה אפוקליפטית. התקרבנו ל”מחסום שלפני המחסום” בדחיא (בצומת הוקמה גדר שמונעת את התנועה ממזרח למערב), ורק אז נוכחנו שחסימה של בטונדה שהוצבה אתמול על הכביש מונעת כעת גם את התנועה מצפון לדרום. מבוי סתום: אין עוד המשך דרומה. 50 מ’ הלאה מצאנו חסימה נוספת על הכביש. תפקידה, מן הסתם, לחסום את תנועת המכוניות צפונה. ממש מלכודת, שכן תושבי א-ראם, גם אלה המחזיקים בתעודה ירושלמית, אינם יכולים עוד להגיע לירושלים בדרך המלך (לא במכונית ולא ברגל), כי במחסום א-ראם יצוו עליהם לשוב על עקבותיהם. כעת הם נאלצים לנסוע עד לקלנדיה ולעבור שם את המחסום לצד הירושלמי, או לנסוע לירושלים דרך חיזמא. כל זאת כדי להגיע לצד האחר (המערבי) של הכביש! ה”כיף” של נסיעה ישירה מירושלים לרמאללה לא האריך ימים. האופציה אינה קיימת עוד!אנשים מסתובבים המומים. הוציאו אותם בצורה אכזרית מהאשלייה של הקלות בהגבלת התנועה במשך תקופה קצרה. על כולנו להזכיר לעצמנו שוב ושוב את העובדה, שכוחות הכיבוש תמיד מקיימים את איומיהם! “הבטיחו” שא-ראם תהיה פתוחה רק לכיוון צפון, וכך קרה. אמרו לנו שלביר-נבאללה לא יהיה קשר ישיר לירושלים ולא-ראם, ואכן כך קרה. “נשבעו” שירושלים המזרחית תבודד מסביבתה הפלסטינית – והנה, זה קורה. זו אשמתנו שסירבנו להאמין שאי פעם עלולים ליישם אתהתוכניות הללו – אך הכול ניתן ליישום, ועלינו להכין את עצמנו בהתאם.