קלנדיה וביר נבלה, יום א’, 12.8.07, אחה”צמשקיפות: תמר פ., נתניה ג., ופיליס ו. (מדווחת)15:30: מחסום א-ראם. מעט חיילים. אין הולכי רגל ואין מעוכבים. כ-8 רכבים המתינו לעבור במחסום.15:40 קלנדיה: שני מסלולים פעלו במשך שהותנו במחסום. בכניסה למת”ק המתינו שני בחורים. טלפנו למוקד החמ”ל אך עוד לפני שהספקנו להסביר כבר נפתחה הקרוסלה והשניים עברו. גם אנחנו הצטרפנו כדי לבקר בסניף הדואר ובעצם במשרדים החדשים שליד המחסום. השוער הסביר לנו שסניף בטוח לאומי פועל פעם בשבוע, שירות התעסוקה מקבל קהל פעמיים בחודש, משרד הפנים פעמיים בשבוע והדואר ומשרדי עיריית ירושלים פועלים יום-יום.15:45: תמר הלכה לבדוק את הנעשה במחסום הרכבים. החיילים מאובטחים ע”י מאבטחים אזרחיים, כולל מאבטחת עם כלב גישוש. בזמן שהכלב חיטט ברכבים, חיילת עמדה ורשמה את פרטי הרכב ובעליו.16:35: יצאנו מקלנדיה בדרך למחסום א-ראם החדשה (לרגלי בסיס משמר הגבול), מרחק של כמה מאות מטר. בתור למחסום החדש ספרנו 23 מכוניות שעמדו 15 דקות לעבור את המחסום (וזאת לאחר ההמתנה והבדיקה בקלנדיה). ליד הגדר שלשה בחורים מעוכבים חיכו לתעודות הזהות שנלקחו מהם בא-ראם ע”י חיילי משמר הגבול (בניגוד לחוק ולהוראות צה”ל שאוסרות להפריד בין אדם לת”ז שלו). טלפנו לפקד א., מפקד היחידה, שאמר שהוא עצמו יביא את התעודות. הוא הגיע רק אחרי השעה 5 ובמקום לתת לבחורים את תעודותיהם הורה להם להמשיך לקלנדיה כדי לקבל את התעודות (למרות שהתעודות היו אצלו בג’יפ). הבחורים יצאו לדרכם ואנחנו קצת אחריהם. בדרך חזרה לקלנדיה ספרנו 25 מכוניות בתור. הדבקנו את הבחורים שהספיקו כבר להגיע לקלנדיה ולקחנו מהם את מספר הטלפון. לאחר מכן הם ספרו שקבלו את התעודות אחרי כחצי שעה.17:25: הגענו למחסום ביר נבאלה. 19 מכוניות המתינו 7 דקות לעבור. הבדיקה הייתה קצרה. 17:45-18:15: יצאנו חזרה דרך קלנדיה לליל. חיילי המחסום ערכו בדיקות מדגמיות, בעיקר על רכב ציבורי ורכבים עם מזוודות (שכנראה באו מירדן). לא היו עיכובים מיוחדים.