קלנדיה וסביבותיה , יום ראשון 8.7.07 בבוקרצופות: אביטל ט’, מאירה א’, דליה ק’ (מדווחת)א-ראם, 6.45: בבואנו נתקלנו במחסום זמני (נייד? פתאומי?) של מכונית + חיילים שמפקחים על תנועת הרכבים מירושלים צפונה. לשאלתנו ענה מפקד (?) המחסום הקבוע (בדיקה בכיוון ירושלים), שהמחסום הזמני קיים כבר שבוע., אם הפסקות פה ושם, לפי הוראה. לדבריו תפקיד המחסום לזהות……רכבים גנובים. ענתא, 7.10: תנועה דלילה וזורמת לכיוון ירושלים. גם יום ראשון וגם חופשת קיץ. בשיחה עם פלשתיני שפגשנו, התברר שבונים מעבר (טרמינל) חדש ביציאה מענתא. הפלשתיני גר במחנה הפליטים שועאפט (סמוך לענתא), הוא בעל תעודת זהות כחולה ועובד ברמת-רחל. הוא חושש שהפעלת המעבר תגרום לעיכובים ולאיחורים ביציאתו לעבודה. חיזמעה, 7.25: מחסום הפועל לשני הכיוונים, מזרח ומערב, כלומר אל ירושלים וממנה. ליל (או ג’בע ?), 7.35: מחסום זמני (מכונית + חיילים). מעבר עטרות (קלנדיה), 7.45: הגענו למעבר דרך א-ראם. מצאנו צפיפות רבה וזעם בתור. ספרנו 3 מסלולים פתוחים למעבר. התקשרנו למפקד האחראי על המעבר (ניצן) ובקשנו ממנו לדאוג לפתיחת מסלולים נוספים. תוך כדי שהותנו נתקע נכה עם כסא גלגלים במעבר, והתנועה נחסמה מה שהגביר את את הלחץ. כעבור זמן מה פתחו לנכה שער רחב יותר . כשהעומס בתור לא השתפר התקשרנו שוב והתרענו שיש זעם בקרב האנשים הממתינים. בנוסף הצלחנו לדבר פנים אל פנים עם שוטר במעבר. הוא הסביר לנו (בנועם) שאחד המסלולים לא נפתח בשל תקלה טכנית, ומסלול נוסף מיועד הבוקר רק למשפחות האסירים. הוא הבטיח שמיד אחרי כשכל המשפחות תעבורנה , יוכלו לעבור במסלול הזה גם אחרים. ואכן כך היה. במעבר פגשנו שני מתנדבים לזכויות אדם מטעם ארגון אקומני כלשהוא. איש דת מברלין, שהיה מלא כעס על מצוקת העוברים במחסום, וצעירה משטוקהולם. לבסוף, ראוי לציין לטובה את מיה, נציגת דובר צה”ל, שגם את עזרתה בקשנו בין השאר. מיה, איתה דברנו בטלפון, הקשיבה לבקשתנו ואף החזירה לנו מענה טלפוני כעבור זמן מה.