חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום ב’ 6.10.08, אחה”צ

צופות ומדווחות: אורית י, רות א. (מדווחת)
06/10/2008
| אחה"צ

14.30 – 17.00בשל התחייבויות שונות יצאנו למשמרת קצרה.

נבי סמואל
הגענו למסגד נבי סמואל ותמהנו לריבוי המכוניות והמוניות שחנו ליד המסגד. מתוך המכוניות יצאו עשרות יהודים חרדים שבאו כנראה להשתטח, לכבוד הימים הנוראים,  על קבר הנביא בבית הכנסת הצמוד למסגד שבמקום.פנינו ימינה לכיוון מה שנותר מהכפר הערבי שהיה במקום לפני מלחמת ששת הימים. בכניסה לכפר שני בתים מטופחים למדי (בעיקר אחד מהם המוקף גם בגינה פורחת). בהמשך נכנסים לחשכת עולם אחר; משטחי אדמה וסלעים חשופים, המכוסים בזבל ובזוהמה. כמה מבנים, מרביתם עלובים למראה והמון סככות הבנויות מפחים, קרשים ויריעות פלסטיק, בשלבים שונים של הרס. מבנה אבן מרובע שגודלו כגודל חדר אחד ועליו שלט בערבית המעיד עליו שהוא בית ספר.ניגשנו לשוחח עם אכרם, בעל חנות קטנה, מעין מכולת, המספקת את הצרכים הדלים של תושבי המקום. אכרם הוא יליד הכפר, כבן חמישים, שאשתו וילדיו אינם יכולים לחיות עמו בכפר וגרים בביר נבאלא. עד לפני כמה חודשים יכול היה לבקרם מעת לעת, אך מאז שהוקם כביש "מרקם החיים" שאין גישה אליו, איננו יכול לבקרם אלא בדרכים עקלקלות. הסיבה לכך שמשפחתו אינה יכולה לחיות בכפר נעוצה בעובדה שאין כל אפשרות להרחיב מבנים קיימים או, רחמנא ליצלן, לבנות בתים חדשים. המכולת של אכרם כוללת כוך קטנטן שגם הוא עצמו בקושי יכול לחיות בו.
כמו בכמה כפרים אחרים, גם בנבי סמואל האדמה נחשבת לישראלית והתושבים בעלי תעודות ירוקות, חסרי כל זכויות אלמנטריות. כל ניסיון לבנות או לשפץ בכדי לשפר מעט את תנאי המחיה, נדון מייד להריסה. טיילנו מעט בכפר ושוחחנו עם עוד תושב, שסיפר שגורלו "שפר" עליו לאחרונה, היות ואביו נפטר והתפנה ביתו בן שני החדרים, יכול היה הוא להביא את משפחתו לחיות עמו בכפר… הוא הראה לנו בית שבעליו ניסה להוסיף לביתו מטבח זעיר. מה שראינו היה בית קטנטן וחור פעור בצדו, זה מה שנותר מהמטבח. אותו אדם סיפר לנו גם שאינו יכול לקבל אישור עבודה מזה שנה וחצי. במועד זה הייתה קטטה בין שני תושבים בכפר והאחד נפצע וזב דם. התושב עמו דיברנו, העמיס מבלי לחשוב פעמיים את הפצוע על מכוניתו, התקשר עם מד"א, הזמין אמבולנס והודיע למשטרה שהוא נוסע למחסום להביא לשם את הפצוע. בהגיעו אכן היה שם אמבולנס שלתוכו הוכנס הפצוע אבל סיפורו הקשה של מכרנו רק התחיל. מייד נעצר באשמה שהוא האשם בפציעה. לא הועילו דברי הפצוע שהכחיש זאת ואף הצביע על האשם האמיתי. האיש נעצר לשבוע שלם ומאז אינו זכאי לאישור עבודה. בחודש מאי האחרון קיבל סוף סוף מסגן פרקליט איו"ש הודעה רשמית שכותרתה "צו סגירת תיק חקירה". נאמר לו שעם הטופס הזה עליו להגיע למחנה משמר הגבול בשועפט בכדי שהמניעה תוסר מהמחשב. הבעיה היא רק שאין לו רשות להגיע לשועפט….

קלנדיה
בלב כבד מכל מה שראינו ושמענו לעיל נסענו לקלנדיה.
דווקא כאן היה שקט ורגוע, לא היו תורים בכלל.
הכניסה לישראל התנהלה במהירות, לא היו צעקות ולא עיכובים מיותרים.
גם במחסום בדרך לקלנדיה, לפני הפניה לעטרות, זרמה התנועה.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
      Tamar Fleishman
      Jun-28-2026
      קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
לתרומה