קלנדיה, יום ג’ 28.8.12, בוקר
06:00 – רוח קרירה של כמעט סתיו. כאן אין חצבים ולא ציפורים נודדות, רק בטונדות ולכלוך ואבק אינסופי, אך בוקר מעט קריר מזכיר לנו שאפילו כאן יש שינוי.
קלנדיה מקבלת אופי שונה וצריך להתרגל. הסדרים החדשים משנים מהר מאד את ההרגלים של האנשים. התורים לא נעלמו, אך הם מהירים יותר. בכל פעם נוצר תור, לעתים ארוך מאד עד למגרש החניה, אך הוא מתפוגג במהירות יחסית ומיד אחר כך נוצר תור נוסף, ארוך ודחוס, וגם הוא מתפוגג לקראת הבא אחריו. ההרגשה היא שכולם באים יותר מאוחר, מתוך ידיעה שזמן המעבר יהיה יותר קצר. עדיין הרחבה דחוסה מאד במשך כמעט שעתיים, אך יש ביטחון שיאיצו את הבדיקות שבפנים ולא יתנו לתורים להתארך לזמנים בלתי נסבלים. ברחבה הפנימית נמצאים אנשי המת"ק, משטרה, משטרה צבאית,מאבטחים וחיילים. השער ההומניטרי נפתח כל כמה דקות, חזרו חלק מן התלמידים והתלמידות ואנחנו מצליחות להעביר ישישה תוך זמן קצר להפליא.
ברבע לשמונה יש הרגשה שהתורים הסתיימו ובשמונה החלטנו לחזור לירושלים.
במחסום המכוניות – אולי בכל זאת מהפך. זו כבר הפעם השניה שתעודת הזהות נבדקת ומוחזרת תוך שניה אחת וכל התהליך מהיר מאד. מחסום המכוניות התבגר ויום אחד הוא יהיה חיזמה.
תזכורת אחרונה – מחסום המכוניות בקלנדיה הינו אחד ממחסומי הכניסה לרכבים לירושלים. בשל היותו צמוד למחסום הולכי הרגל בקלנדיה חלו עליו עד עתה כללי בדיקה שונים מבשאר המחסומים , אך המכוניות אותן מכוניות והעוברים הם אותם עוברים – מכוניות עם מספר ישראלי, של פלסטינים וישראלים.
לכללים של הבדיקות במחסומי הרכבים שבין הגדה למדינת ישראל יש קשר הדוק למהירות ולנוחיות נסיעתם של ישראלים. הביטחון , שבשמו נערכות הבדיקות השונות והמשונות, מאמבולנסים מעוכבים ועד למכוניות פרטיות, מקרי לחלוטין.
לדוגמא, מי שנוסע מן הגדה על כביש 5 מאריאל, ייכנס ללא ספק במהירות למרכז הארץ, כי אם יעוכבו שם מכוניות, לא יהיה סוף לפקקים. לאחרונה קראנו ידיעה בעיתונות על פלסטינים שנוסעים למרכז הארץ באוטובוסים. ומה הבעיה – הם לא נבדקים והם גם תופסים מקומות של מתנחלים באוטובוס. לא זכור לי איזו תלונה היתה יותר חריפה, אך ברור שזו דרך מהירה וזולה להפליא להגיע לעבודה.
ובירושלים – פלסטיני תושב ירושלים הנוהג במכונית בעלת רישוי ישראלי, יכול להיכנס לירושלים דרך מחסום חיזמה במהירות וללא כל בדיקה. גם בענאתה הוא יעבור במהירות יחסית.
אך אם נסע אותו פלסטיני תושב ירושלים דרך קלנדיה , יעברו שאר הנוסעים שגם הם פלסטינים תושבי ירושלים במחסום הולכי רגל , אלא אם הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. והוא עצמו ימתין זמן רב במחסום המכוניות , זעקות רמות יבקעו מעליו מתוך רמקול ענק, ולבסוף ייבדקו מכוניתו ומסמכיו כיד הדמיון הטובה על החיילים באותה עת. מכוניתי שלי נבדקה בכל מעבר, אך בנוסף לפתיחת המטען השגרתית לכאורה, נדרשתי לא פעם לחשוף גלגל רזרבי ולפתוח מנוע. ולעתים, לדווח במדוייק על תחולתם של תיקים ולמה הם משמשים .
עתה השתנו הכללים וכבר שבוע שני שאנחנו עוברות במהירות ללא כל בדיקה, רק העפת עין לתעודת הזהות וכמונו, כמובן, כל המכוניות האחרות.
נקווה שזו הפעם האחרונה שמחסום המכוניות מככב בדיווחי הבוקר ואולי לקראת השנה החדשה יקרסו להם המחסומים והחומות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
