קלנדיה, עטרות וביר נבלה, יום א’ אחה”צ, 30/09/07משקיפות: נתניה ג., תמר פ. ופיליס ו.פיליס מדווחת15:30מחסום א-ראם : .לא היו פלשתינים במחסום15:45 בעקבות דיווחים שמחסום א-ראם החדש הועבר למיקום חדש, החלטנו לחפש אותו. עברנו בקלנדיה, שם התנועה הייתה דלילה למדי והמשכנו דרך מחסום הרכבים בחזרה לכיוון ירושלים. בצאתנו ממחסום קלנדיה, פנינו מערבה בכיכר ומיד ראינו במרחק כמה מאות מטר תור מגובב של כ-50 מכוניות ומשאיות הנבדק ע”י 3 חיילי מג”ב. נהגים שעברו ספרו לנו שההמתנה ארכה כחצי שעה. באוהל ליד המחסום “הוסתרו” שני ילדים מעוכבים, בני 14 ו-13.5, תושבי ביר נבלה. השניים העידו שהצעיר יותר קיבל מכות מהחיילים. טלפנו לאריק, מפקד היחידה. הוא אמר שמיד ישלח קצין לשחרר את הילדים אך לא יוכל להבטיח להחיש את המעבר במחסום. כעבור 5-10 דקות אמנם הגיע רכב עם 3 חיילים נוספים. לאחר ששחררו את שני הילדים לדרכם (16:02), הצטרפו לצוות המחסום והגבירו את קצב הבדיקה.מהתצפית שערכנו במקום נראה שקרוב ל-90% מהרכבים המשיכו בדרכם מזרחה לכיוון מחסום קלנדיה ולכן נראה שהמחסום החדש הוקם בעיקר למטרות הצקה. עובר אורח שעצר להסתכל ציין שגם לפני תגבור הצוות, החיילים החישו את הבדיקות כאשר ראו אותנו מגיעות. תמר בשיחה עם אחד החיילים על מטרת המחסום. החייל טען שהזזת המחסום מטיבה עם העוברים לירושלים דרך קלנדיה שכעת אינם צריכים להמתין במחסום א-ראם החדש לאחר ההמתנה בקלנדיה. אבל המחסום החדש, שפועל 24 שעות ביממה, מעכב הרבה יותר רכבים. בסוף החייל אמר שהמחסום נועד להפגין נוכחות ישראלית בשטח. (כאילו שמישהו לא שם לב!)נהג מונית סיפר שהוא בד”כ אוסף פועלים העובדים בא”ת עטרות ומביא אותם בתום יום עבודתם למחסום קלנדיה. אבל כעת, עם המחסום החדש, לא כדאי לו לנהוג כך עקב ההמתנה הממושכת בתור. אז הפועלים הולכים ברגל לקלנדיה.נשארנו לצפות בהתנהלות המחסום החדש עד 16:20. כאשר עזבנו התור מנה 25-30 מכוניות. נסענו למחסום ביר נבלה.16:43 ביר נבלה: היו 13 מכוניות בתור, זמן המתנה זניח. 4 חיילים הפעילו את המחסום. הם ספרו שאין בידול.17:35 קלנדיה: סוף הצום כמעט ולא הייתה תנועה רגלית דרך המחסום. שני שרוולי מעבר היו פתוחים וריקים. בחורה שהחזיקה בתסריך שפקע לא הורשתה לעבור. היא ספרה שחשוב לה להגיע לבי”ח מוקסד שם מאושפז בנה הקטן. בשעה זו לא היה עם מי לדבר. נציג המת”ק כבר לא היה במחסום ואף אחד לא ענה לטלפונים של מוקד הבריאות. אמרנו לאישה לחזור למת”ק למחרת בבוקר.18:00 החלטנו לבדוק שוב את הנעשה במחסום החדש, עטרות, ונעמדנו בתור הרכבים לעבור את קלנדיה. היו 4 רכבים לפנינו בתור אבל התור לא זז. רק מסלול אחד היה פתוח והחיילים פעלו באיטיות רבה. לקח לנו 30 דקות לעבור במחסום ומאחורינו כבר תור ארוך מאד. הערנו על כך לחיילים אך לא נראה שזה השפיע. דווקא במחסום החדש התור הצטמצם, אז סבנו על עקבותינו וחזרנו לירושלים דרך ליל (שם התנועה זרמה.) ומחסום חיזמה, שהיה סתום למדי למרות שפעלו 3 תורים והחיילים העבירו את הרכבים בזריזות.