קלנדיה, שועפאט
רכב ההסעות הייעודי לעזה היה מלא עד אפס מקום, אין יותר מקום בשבילך גיברת, אמר לי בחור שחזר מביה”ח ברמאללה שם נותח בכתף ובבטן מפציעת ירי.
מי שתמיד בולט בתמהיל האנושי שחוזר הביתה לעזה הם הילדים.
שניים היו השם, תינוקת בת תשעה חודשים שנותחה בעינה שמוגנת בכוס פלסטיק, ועולל שצינורית זונדה נמתחת מאפו, תינוק שאת גילו עדיין מונים בשבועות, ששה שבועות.
השניים בדרך להתחיל את מסכת חייהם בתנאי מחסור שהמים מזוהמים בו, והציוד הרפואי בחסר ומערכת הבריאות בהזנחה, מקום שבו כשני מיליון בני אדם נצורים וחייהם כמי שחי בכלא.
כמה דקות לפני השעה 4.00, כשעשרות עדיין מחכים בסככת ההמתנה שלפני משרדי המת”ק כדי לקבל את השירות שמגיע להם על פי חוקי המקום – נסגרו השערים.
אלו שמצאו את עצמם מחוץ לסורגים המשיכו להושיט ידיים אוחזות בניירות אבל לא שום יד לא הושטה אליהם, ואחרים צעקו מבעד לסורגים את מצוקותיהם אבל לא הייתה אוזן שתשמע את שוועתם.
בשועפאט, בבית משפחת אבו-ח’דיר, מול קיר הנצחה למוחמד, הילד ש”שרפו אותו והוא עוד היה חי”, ישבתי עם האם שילד מת בחיקה, האב המיוסר והאחות הקטנה של מוחמד, שתמיד תהייה האחות הקטנה אפילו ששנותיה כבר רבו משלו, דיברנו על השנים שחלפו ביעף, על הפעם הראשונה שבאתי אל סיפם, על החור שנפער בחזה, על האין מרפא, על הגעגועים, על האין יותר שמחה ועל סידרת הטלוויזיה “הנערים” גם.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-