חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, שיח’ סעד, יום ב’, 21.2.11, אחה”צ

צופות ומדווחות: נתניה ג', פיליס ו. (מדווחת)
21/02/2011
| אחה"צ

שייח סאעד וקלנדיה

יום ב' אחה"צ, 21.2.2011

משקיפות: נתניה ג. ופיליס ו.

 

נסענו לקלנדיה דרך ג'בל מוכאבר ושייח סאעד (רובע בג'בל מוכאבר שהוגדר כ-"לא בירושלים" אע"פ שג'בל מוכאבר עצמו נחשב כחלק מירושלים).  בהתחלת הדרך, עקבנו אחר השילוט לנוף ציון (התנחלות ישראלית), המקום היחידי שצוין בשילוט למרות שהשכונות הפלשתיניות גדולות בהרבה.  למרגלות הגבעה, היכן שהדרך פונה לשייח סאעד, ראינו ציוד כבד נוגס באדמה.  תגובתנו המיידית הייתה שמוסקוביץ’ בונה שם התנחלות חדשה, אז עצרנו את המכונית והלכנו לברר.  נשמנו לרווחה כשסיפרו לנו שהציוד מכין תשתית למגרש כדורגל שכונתי. 

הגענו לשייח סאעד בשעה 14:00 ונכנסנו לשכונה ברגל, כפי שעושים התושבים בעלי היתר או אלה עם תעודות זהות כחולות, עוברים דרך הקרוסלה בגדר ההפרדה.  כמה מוניות עמדו ליד הגדר ואחד הנהגים הציע לקחת אותנו לראות את הדרך שמחברת את השכונה לכפרים פלשתיניים אחרים שהופרדו מירושלים.  דרך זו היא היחידה הפתוחה לפלשתינים שאין בידם היתרים (וגם הדרך היחידה דרכה ניתן להכניס לשכונה דברי מכולת ודרך הגישה היחידה לאמבולנסים עבור תושבים בלי היתרים).  הדרך נסגרה יום קודם עקב הגשמים החזקים שגרמו לשיטפון בתעלת הביוב הפתוחה שהיא נחל קדרון המנקז את הביוב מסילוואן וג'בל מוכאבר (שכונות ירושלמיות, כאמור) לתוך ים המלח.  לתושבים שטלפנו לבקש עזרה מעיריית ירושלים נאמר שהעירייה אינה מטפלת בבעיות כאלה בגדה המערבית.  בסוף, הסתימה (שגרמה את השיטפון) נפרצה מכוח המים שהצטברו בעצמם ופינתה את הדרך.  נהגנו סיפר שמצרכי יסוד כגון לחם וחלב מגיעים לשייח סאעד רק פעמיים, שלוש בשבוע.  כששאלנו אם לא פנו לרשות הפלשתינית כדי לשפר את הדרך, אמר לנו שעו"ד ייעץ להם לא לעשות כך שמא צה"ל יסגור את המעבר הקיים לג'בל מוכאבר (דרכו נכנסנו) ואז כולם, כולל בעלי תעודות כחולות, ייאלצו לנסוע בדרך הפלשתינית המצריכה גם עיקוף ארוך.

משייח סאעד נסענו לקלנדיה.  הגענו ב-15:40.  כרגיל היה קר במחסום ומלוכלך עד דיכאון.  שני מעברים היו פתוחים ובכל אחד המתינו כ-20 איש.  לא היו בעיות יוצאות דופן במחסום.  נשארנו בקלנדיה עד 5 אחה"צ וחזרנו לירושלים דרך מחסומי ליל/ג'בע וחיזמה.  בליל ראינו חיילי משמר הגבול בודקים ניירות של מכוניות הנוסעות מא-רם לכיוון צומת אדם.  החיילים הרגילים היו אחראים לתנועה בכיוון ההפוך.

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
      Tamar Fleishman
      Jun-28-2026
      קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
  • מחסום שיח' סעד (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.

      המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.

      מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם. 

      תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.  

      החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).

      (מעודכן לנובמבר 2019)

       

      נבי סמואל. כך נראים המגורים בכפר מובלעת בלי היתרי בנייה או שיפוץ
      Anat Tueg
      May-20-2026
      נבי סמואל. כך נראים המגורים בכפר מובלעת בלי היתרי בנייה או שיפוץ
לתרומה