חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: תמר פליישמן.
22/02/2015
| אחה"צ

במחסום קלנדיה.

אותה תפאורה של חומות באפור ללא גוונים וללא אופק, אותם נהלים, אותה בירוקרטיה, אותם מדים ואותם רובים.

ההבדלים הם באנושי, בקורבנות. בבני האדם.

אלו הם בני האדם בדרכם לביתי החולים. בתי החולים שלהם ולא שלנו. בזכות ולא בחסד.

שניים עוכבו בפתח וחיכו. שני בני אדם שסבלם הוארך בגלל הנהלים.

ראשון הגיע וראשון עבר (כי יש סדר וסדר חייב להיות) אמבולנס מג'נין ובו אישה שלה גידול מדמם במוח.

למעלה מעשרים דקות עמד האמבולנס בכניסה למחסום וחיכה. למעלה מעשרים דקות של המתנה לאישה שגידול מדמם במוחה אינו דבר של מה בכך. התלווה אליה רופא. "אני רופא מומחה בבית החולים שבג'נין" אמר לי אחרי שהאישה הועברה לאמבולנס שלקח אותה לביה"ח מוקאסד שבמזרח ירושלים.

ועמדנו ושוחחנו הרופא ואני על אמבולנסים ועל לחכות ועל גידולים שבראש וכאלו שבמוח.

 

במקביל, אבל ביותר זמן, אמבולנס שהגיע מקלקיליה. שכב בו אדם שלו סרטן בראש. קרוב לשעה חיכה בפתח המחסום. גם חולה זה הופנה לביה"ח מוקאסד לניתוח להסרת הגידול שלאחריו יועבר לאוגוסטה ויקטוריה לטיפולים.

ובכל זה אי אפשר היה להתעלם מהסמל שפיקד על הכל ועל כולם ושגם כעס וצעק ואיים שיעצור אותי ושיגיש נגדי תלונה כי אני מצלמת וזה אסור ושהוא יש לו הסמכות והוא יכול והוא… רק שוטר הצליח להרגיע את הסמל. וכשגבו של הסמל כבר הלך ונעלם הוא כאילו השאיר מאחור את הקול שלו, והיתה בזה מעין אתנחתא קומית לצוותים הרפואיים כשרעם: "בגללה מתפוצצים אצלנו אוטובוסים!"…  – היה שווה לי.

 

בשועפאט.

כשראיתי בשבת תמונה שצילם חוסיין אבו-ח'דיר את האנדרטה שליד ביתו לזכר בנו השרוף מוחמד והיא מכוסה בשלג שוב נצבט הלב וזכרתי את פני האם המאפירים בחלוף הימים והלילות טרופי השינה, וזכרתי דברים שאמר לי האב, וידעתי שהגשם והשלג אין בכוחם לכבות את הבערה ההיא,

 והדהדו בי השורות –

גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי;

עַל פְּנֵי רֵעַי הַחַיִים, אֲשֶׁר

מְכַסִּים  רָאשֵׁיהֶם בֵּשְׂמִיכָה-

ועַל פְּנֵי רֵעַי הַמֵּתִים, אֲשֶׁר

אֵינָם מְכָסִים עוֹד(י. עמיחי).

 

 

ואפילו שידעתי שנסעו ליריחו, באתי ועמדתי מול מדרגות החטיפה וליד האנדרטה לזכר הילד ונכנסתי לחצר הפנימית של בית משפחת אבו-ח'דיר וראיתי על הקיר את השלט ועליו מוטבעים פני הילד שלא גדל מאז וכבר לא יגדל.

ושוחחתי עם שכנים, וראיתי את תחנת הרכבת השרופה, ושמעתי שמאז היום ההוא הקרקע רוחשת, שהרכבת נרגמת ושכוחות משטרה גלויים כסמויים נוכחים תמיד במקום.

ובאותה שעה עצמה, בקו ישר וישיר, מאבטחו של ראש העירייה מנע את מותו של צעיר פלסטיני שדקר יהודי כשהשתלט עליו ונטרל אותו ולא הוציא אותו להורג כהוראת שר המשטרה.

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
      Tamar Fleishman
      May-31-2026
      קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
לתרומה