קלנדיה
אחרי שבוע של חום מתיש, מצאנו את המחסום מלוכלך ומדוכדך. קשה לתאר כמה המקום הזה נראה מוזנח ומדכא כשכל משב רוח חולף מעיף ערב רב של שקיות ניילון לאוויר. כאשר הגענו למחסום (בערך ב-15:40) היו שלושה מעברים פעילים, אבל קומץ אנשים עמד בתור רק במעבר מס' 1 בעוד המעברים האחרים היו ריקים. החיילים המובטלים במעברים הריקים שיחקו בטלפונים שלהם כדי להעביר את הזמן. גם מעבר 5 למת"ק עדיין היה פתוח אבל לא היו הרבה לקוחות. פגשנו שני גברים שהמתינו לניירות שלהם דווקא בסככה הכללית. ובאמת, ב-16:15 הופיע חייל מהמת"ק וחיפש בסככה הכללית אדם נוסף שהונפק עבורו היתר מעבר לעזה. החייל הסתובב בכל המחסום בחיפושיו, קורא את שם האיש, אבל לא הצליח למצוא אותו.
אמבולנס הגיע מהרשות הפלשתינית והמתין כ-20 דקות בשמש הלוהטת עד שהגיע אמבולנס מירושלים. רק אז נערכה הבדיקה הביטחונית והותר לאמבולנס הפלשתיני לעבור את המחסום ולהגיע למגרש החנייה כדי להעביר את החולה.
ב-16:45 ראינו שנסגרו המעברים הפעילים ורק במעבר 1 עמדו עוד אנשים. כנראה שהחיילים הלכו לאכול. התור במעבר 1 התחיל לגדול במהירות כי בשעה זו מתחילים להגיע סטודנטים ואחרים החוזרים לירושלים מיום עבודתם. להפתעתנו כעבור כמה דקות נפתח פתאום מעבר 4, מעבר נוסף. האנשים התחלקו בין התורים וההמתנה לא התארכה במיוחד.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
