חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

מקום או מחסום: ירושלים
צופות ומדווחות: תמי ב.,איבון מ.
06/09/2006
| אחה"צ

קלנדיה, יום ד’ 6.9.06, אחה”צמשקיפות: תמי ב., איבון מ. (מדווחת)ב 2:30 אחה”צ לא היו הולכי רגל שחצו את המחסום הצפוני לכוון ירושלים. הרבה מכוניות ניסו לחצות בשני הכיוונים ושוטרים בדקו את המכוניות שהיו בדרכן למעבר לצפון. ראינו שני חיילים שנהגו משאית אזרחית שהייתה בדרכה לירושלים והייתה עמוסה בבלוני גז.תלמידי בית ספר רבים עברו בקלנדיה בדרך מירושלים לביתם ברמאללה. אנשים ניסו להגיע למשרדי המת”ק הממוקם מאחורי כניסה 5 בטרמינל. הלכנו למת”ק ופגשנו שם איש מבוגר בעל אישור מעבר מסחרי לירושלים, שם גרים ילדיו והמשפחות שלהם. הוא ביקש לקבל אישור גם לאשתו, שהיא גם השותפה שלו בעסקיו . הוא לא היה בטוח שיצליח. הוא אמר כמתנצל ובמבט מבויש , שגם אשתו רוצה לראות את ילדיה ונכדיה. ב 3:05 רבים הצטופפו בתור בדרכם חזרה לירושלים אחרי יום עבודה ברמאללה. רק כניסה מס’ 1 פתוחה, לגברים ונשים כאחד . כל אחד נבדק במעבר וזה לוקח זמן. ב3:30 רק כניסה 4 פתוחה , וממתינים בתור כ 40 אנשים למעבר לירושלים. זה מה שאנחנו מכירים כשיטה לשבירת השגרה, וכדי שאף אחד לא יטעה וידע איזו כניסה תיפתח בהמשך. כל כניסה נפתחת לכמה דקות ואז האנשים מתבקשים לעבור לכניסה האחרת שנפתחת. נוצר מצב שאנשים שחיכו זמן רב והיו קרובים לבדיקה במעבר מאבדים את תורם. בעת שאנשים רצים לכניסה הבאה שנפתחת, הם מוצאים עצמם בסוף התור ונאלצים להמתין שוב. האנשים מאד כועסים:”יש הרבה דלתות והם פותחים רק אחת: הם רוצים להציק לנו, לגרום לנו לעזוב את ירושלים אבל אנחנו נישאר. אנחנו כולנו ירושלמים, נולדנו כאן.” ” עד מתי כל זה ימשך, עד שנתפוצץ?” ” זוהי תרבות ציונית פגומה”.אישה מבוגרת מחכה להיבדק ע”י חיילת השואגת עליה הוראות בעברית. היא לא יודעת מה החיילת רוצה ממנה, היא הציגה את תעודת הזהות שלה לבדיקה במקום הלא נכון ועל כך היא מוענשת ע”י החיילת.רוכלי הפירות בצד הצפוני של המחסום מוכרים תאנים מישראל. הם יכולים לקנות ולמכור רק תוצרת ישראלית, רק זו יכולה להיות מועברת ממקום למקום. התוצרת הפלשתינית יכולה להיסחר רק בכפרים המקומיים במקום שהם מניבים אך התחבורה למקומות אחרים היא יקרה וקשה בגלל שהסחורה נרמסת בעת הבדיקה במחסומים. זוהי נקודה חשובה בחופש התנועה של הסוחרים הפלשתינים הנשלט ע”י ישראל וגורם לתיחומה של הכלכלה הפלשתינית.בסביבות 4:30, בנסיעה על כביש 443 בין צומת קלנדיה וכלא עופר, אפשר לראות בצד ימין, מתחת לכביש 443, את הדרך החדשה שנסללה ומחברת בין ביר נאבללה ורמאללה, דרך ראפעת. זו אמורה להיות הדרך הפלשתינית היחידה שאין דרכה גישה להתנחלויות הישראליות. ראינו שם מחסום פתע ותור ארוך של מכוניות בשני הכיוונים.

  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

לתרומה

תערוכה דיגיטלית

25 שנה בשטח.

תמונות שמראות מדוע אנחנו עדיין כאן.

כניסה לתערוכה