קלנדיה
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. הימים מתחילים להתקצר והיה עדיין חשוך ובוקר קריר. הדבר הראשון שהבחנו בו בצד הפלסטיני של המחסום היה טינופת רבה, מעבר לרגיל. שרידי דוכני פירות פזורים במקום, ארגזי קרטון, קופסאות פלסטיק ואפילו כמה אשכולות ענבים זנוחים… בפנים לא היו תורים ארוכים במיוחד, רק מעט מעבר לקצה הסככה. מוכר הביגלה במקומו הרגיל בכניסה לסככה וגם דוכן העוגות פועל, כל עוגה בשקל.
השער ההומניטרי הוזז קצת קדימה, כנראה כחלק מעבודות הבינוי שמתוכננות להתבצע במקום. בעבר היה מעין מסדרון תחום בפח שהוביל אליו. כעת השער נמצא בקצה גדר הפח והקרוסלה שאחריו גם היא הוזזה יותר קדימה. מהדוח של חברותינו למדנו שזה כנראה משהו חדש שנעשה ביום שני, וביום שלישי בבוקר לא היה עדיין שער ולא היה ברור איך יפתחו את הסורג החדש. כעת יש שער מסודר וגדר השתי וערב שמכסה על הסורגים נחתכה מעט במקום שבו החיילים יכולים להכניס את היד כדי לפתוח את המנעול שסוגר את השער.
החייל במשמרת יצא מדי פעם מהאקווריום. הוא שאל מי אנחנו. לא שמע על מחסום וואטש, ולמרות שהוא משרת כאן כבר שנה, אומר שמעולם לא ראה אותנו או את חברותינו. במקום יש צוות ברזילאי, כתב וצלם. הכתב דובר אנגלית ומעט עברית. סיפר שהם עובדים בעיתון נפוץ בברזיל ועושים כתבה לעיתון, כולל כתבה מצולמת לאתר האינטרנט. הם מצלמים במקומות שונים בעולם שבהם יש גדרות וחומות בין אוכלוסיות/מדינות. נמצאים כאן כבר שבועיים. היו גם בבית לחם. הצענו להם להיפגש עם חברותינו מאזור המרכז ולשמוע על הקשיים שנתקלים בהם החקלאים שאדמותיהם מעבר לגדר ההפרדה.
מעט אחרי שהגענו הגיע שוטר וב-5:50 לערך הגיעה הנגדת הבלונדינית מהמת”ק ועמה מאבטח. מעט אחריהם הגיעו שוטרת ומאבטח נוסף. בשלב זה לא היה עדיין צורך בפתיחת השער, כי התורים לא היו ארוכים ולא היו כמעט נשים. קצת אח”כ, כשהגיעו נשים וזכאים פתחו עבורם את השער. בשלב מסויים השוטר אף קרא לנשים עם ילדים שעמדו בתור הרגיל כדי שיבואו לשער ההומניטרי.
אחרי שהאיר השחר, יצאנו לראות מה המצב בחוץ. החניה עדיין חסומה ואותם חומרי בניה נמצאים בה. גדר לבנה מפח נמתחה מסביב למבנה המחסום מבחוץ כבר לפני זמן מה. נכנסנו דרך השער הפתוח בגדר ולא נראה שהתבצע בינוי כלשהו. הקיוסק שוב פועל, יש מקרר ובנפרד מתקן ובו מיחם וכירים. כוס התה השתלבה יפה בקרירות ששררה בחוץ.
בסביבות רבע לשבע, למרות שהיו עדיין תורים (אם כי לא מאוד ארוכים), הנגדת מהמת”ק הלכה. נשים וזכאים שהגיעו אח”כ וניגשו לשער נאמר להם שהוא סגור ועליהם לחזור לתור הרגיל. בשלב מסויים הגיע שוטר במדים כחולים, כנראה בעל דרגה גבוהה. השוטרים במקום קיבלו את פניו ושוחחו עמו מעט, ולאחר זמן קצר הוא עזב את המקום עם שוטר נוסף שבא עמו. מעט לפני שבע הצטרפנו לתור ועברנו תוך כ-20 דקות. במהלך המעבר גילינו שביטלו את המעבר דרך הסלאלום לעבר עמדות הבידוק. הגדרות עוד שם, אך הכניסה לסלאלום חסומה והולכים מהקרוסלות שבקצה המכלאות ישירות לעמדות הבידוק, כמו לפני שהיו גדרות הסלאלום במקום.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanOct-11-2026קלנדיה. מקבצת נדבות
-
