קלנדיה, יום שני, 19.3.2007, אחר הצהרייםמשקיפות: יעל י., צרויה ש., רות א., אילנה ד. (מדווחת)14.30 – 18.00מחנה הפליטים שועפט, עתארה, מחסום ליל, גדר כפר קלנדיה.נסענו לתוך מחנה הפליטים קלנדיה ונוכחנו שהכבישים נעשו צרים עוד יותר וסיכון הילדים, שחזרו בשעה זו מבתי הספר, אף גבר. המהמורות בכביש העמיקו בעקבות הגשמים העזים של השבוע שעבר. לא היו תורים ולא נראו מעוכבים.במחסום הכניסה הצפונית למחנה שועפט עמדו כלי רכב ואנשי ביטחון רבים. שני עובדים של האגודה לזכויות האזרח, שחזרו משיחתם עם אנשי הביטחון, פנו אלינו וסיפרו שהם מנסים לדאוג לכך שמשמר הגבול ישמור מרחק מבתי הספר שבמחנה, כך יימנעו זריקות אבנים והתגובות האלימות הבאות בעקבותיהם. הם ביקשו שגם אנחנו נתגייס כמה שאפשר למשימה זו ונדווח להם על הפרות במידה ונראה כאלה. בקבוצת אנשי הביטחון היה גם ניסים אדרי, מח”ט עוטף ירושלים, שברך אותנו באדיבות רבה וסיפר שזה עתה הסתיים סיור של משרד הביטחון באזור, מה שהסביר את ההגנה המסיבית במקום.מוכתר הכפר, הציג את עצמו בפנינו וסיפר שכל הכפרים בסביבה התאגדו לפנייה לבג”ץ בהתנגדות לחומה, בסיועו של עו”ד דני זיידמן.המשכנו בדרכנו דרך מחסום חיזמה, מולנו התנהלה באיטיות רבה שרשרת ארוכה של מכוניות בדרכן לירושלים. הנוף בדרך לעתארה היה יפה אף יותר מתמיד בזכות שלל פרחי האביב משני צדי הכביש. תור ארוך של מכוניות מכיוון ביר זית חיכה במחסום שלפני הגשר. כרגיל בירכו אותנו בלבביות נהגים רבים. מרבית המכוניות והמוניות עברו את המחסום ללא בדיקה אך כל האוטובוסים נעצרו, התעודות נלקחו מנוסעיהם ופרטיהן נרשמו. כל אוטובוס כזה עוכב כ- 12 דקות. מכוניות בעלות מספרי זיהוי ישראלים נעצרו בכדי לבדוק שהנהגים בעלי תעודות זהות כחולות. אמבולנס שהגיע למחסום נעצר וכמעט כל הציוד שעליו הורד ונבדק ביסודיות. בשעת הבדיקה הזו שארכה זמן רב, נוצר מעבר עוקף למכוניות שעתה עברו ללא כל תשומת לב של החיילים. מפקד המחסום ניסה להסביר לנו שאחת ממטרות הבדיקה במחסום היא למנוע מאנשי חמס להגיע לרמאללה. לדבריו נבדקים כל האוטובוסים (לא המוניות) כי מחבלים נוטים לנסוע באוטובוסים ובעבר, במחסום זה עצמו, נתפסו שלוש חוליות של מחבלים. עזבנו בערך ב- 5 כאשר תור המכוניות הלך והתקצר.לפני מחסום ליל ראינו שלט אדום חדש המזהיר ישראלים כי הם נכנסים לשטח A שבשליטת כוחות הביטחון הפלשתינים. על אף השלט, הזמין אותנו החייל במחסום להמשיך בדרכנו. הגענו למעבר המכוניות במחסום קלנדיה. פרט לצעקות של חיילת לפני המחסום, שעלינו לכבות את אורות המכונית, היה המעבר חלק. כשעברנו ליד כפר קלנדיה נוכחנו שהפתח בגדר, דרכו עברו ילדי בית הספר בעבר, נחסם בכמה שכבות של גדר תיל.