ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
מעודכן לינואר 2024

מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.

המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.

מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם. 

תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.  

החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).

(מעודכן לנובמבר 2019)