שיח’ סעד
שייח’ סעד, יום רביעי 21.6.2006 אחה”צ משקיפות: עידית ש., ציפי א .(מדווחת) שייח’ סעד15:30-17:30 הגענו לשייח’ סעד דרך ג’אבל מוכאבר . בחסימה מתחת ל ‘סככת הצל’ שני חיילי מג”ב וחיילת. 2 ג’יפים של מג”ב הגיעו למקום מדי פעם אך לא התעכבו. פגשנו שני סטודנטים מאוניברסיטת אבו-דיס . אחד מהם אמר: ” שייח’ סעד וג’אבל מוכאבר משפחה אחת ועכשיו עושים לנו הפרדה “.הוא סיפר על האווירה הקשה במקום בשעות הבוקר כשמגיעים תושבי הכפר ואחרים כהרגלם ורוצים לעבור לירושלים, כשהלחץ גובר ,החיילים זורקים רימוני עשן ומאיימים בנשקם השלוף לכל עבר. ילדים צעירים הלומדים בג’אבר מוכאבר חייבים לשאת עמם ולהראות קושאן כדי לעבור וזו הרגשת השפלה קשה להם. הוא סיפר שהחיילים לא נותנים לאנשים חולים לעבור למרפאת קופת החולים הסמוכה למקום החסימה. כך בכל שעות היום וגם בזמן זריקת רימונים, מסרבים לתת לאנשים שנבהלים או נפגעים משאיפת העשן להגיע לטיפול רפואי. החיילים לא מתייחסים ולא מציעים כל עזרה. עוד הוא סיפר שכאשר מתקשרים לתחנת המשטרה בג’אבל מוכאבר כדי לדווח על אנשים שנפצעו איש לא עונה לטלפון שם. התנועה במעבר הייתה דלילה , רוב העוברים חזרו או הלכו לשייח’ סעד כדי לבקר קרובי משפחה, ואפשר היה לראות את קרובי המשפחה שבאו לקבל את קרוביהם משני עברי החסימה. כולם הציגו תעודות זהות ורק בעלי התעודות הכחולות יכלו לעבור. סוחר מקומי משייח’ סעד לא הורשה להעביר פחי שמן לג’אבר מוכאבר . אחד החיילים פסק:” אני קצין ואני אומר לך , אתה שטחים , אסור להעביר סחורה לירושלים.” הסוחר התעקש ופרק את הפחים ליד גדר התיל והם נשארו בחסימה
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-