בית פוריכ, חווארה, יום ו' 15.5.09, בוקר
09:10 בית פוריכ
כאשר הגענו עמדו שתי מכוניות בכל כיוון. מכונית אחת הוחזרה. אחד החיילים במקום, בדרגת סמל, הסביר כי אחד הנוסעים במכונית היה פלסטיני שרצה לנסוע לרמאללה אבל לא היה לא אישור.
09:30 חווארה
מגרש החנייה היה מלא באשפה והיה אפשר להרגיש בריח שתן כבד. כאשר התקרבנו למחסום ניגש אלינו מפקד המחסום, קצין בדרגת סג"מ, וביקש מאיתנו להתרחק. נשארנו לעמוד מאחורי השטח הצבוע באדום וסירבנו לזוז אחורה. אמרנו כי אנו עומדות באותו מקום בו אנו עומדות בכל שבוע וביקשנו, באדיבות, כי יפסיק להציק לנו.
הסג"מ, שהתברר ששמו אלכס, התעקש ואמר כי הוא האחראי במקום והוא מבקש מאיתנו לזוז לאחור. הוא איים עלינו כי אם לא נציית יזמין ניידת. חיילת שעמדה במחסום שאלה אותנו למה אנחנו מתווכחות ואמרה כי אנו מפריעות לעבודה. לאחר כמה דקות הגיע למקום סג"מ נוסף והסביר שמפריע לו שאנחנו עומדות קרוב למחסום. חזרנו והסברנו שאנו עומדות במקום שבו הותר לנו לעמוד.
במסוף המכוניות הבחנו ב - 8 מכוניות שעברו את המחסום במשך 15 דקות. עמדה אחת הייתה מאוישת על ידי שני חיילים. מכונית השיקוף עבדה.
לאחר כמה דקות ניגש אלינו שוב הקצין השני, ביקש שנעמוד יותר בקצה המסוף והסביר כי בעצם מותר לנו לעמוד במקום שעמדנו במעבר להולכי רגל.
נוסעים בכמה כלי רכב אשר יצאו מהמחסום בירכו אותנו במאור פנים.