זעתרה (תפוח), חווארה, יום ג' 6.10.09, אחה"צ
האדמה לחה מגשם ראשון. ענני גשם עולים כפטריות מעל הרי שומרון. האויר צלול.
החלטנו לחוג בפגישות עם חביבנו ממחסום חווארה – המשפחה של מוכרי הקפה ממחסום חווארה,
ומשפחתו של אחמד, הנער מבוריןבמחסומים לא היו עכובים. בחווארה מוקם מחסום חדש (???!!!) בדרך מזייתא החסומה כתמיד:מבחינים בראשית המסיק. חקלאים פורסים יריעות מתחת לעצי הזית.
12:45 זעתרהאין עכובים, אין בדיקת רכבים. מודעות לסוכות: "נלחמים בהקפאת הבניה – בונים סוכות לנצח"
13:00 הכפר חווארה תנועה ערה ביותר של מכוניות ומסחר.אנו מחכות בדוכן הפלאפל הקרוי "הפיסריה" לאבא של מועטסם, מונתסיר ומונזיר – מוכרי הקפה שליבנו נקשר בהם.
הבאנו להם היום בגדים וקצת ספרים. האב מגיע, מצרף אלינו את שני בניו שמהלכים בכביש בדרכם מביהס. כולנו במכונית של מקי מוזמנים לביתם לקפה/ תה/אוכל. מונתסיר מכין לנו קפה/תה צמחים על המרפסת הצופה על גבעות עוורטא. על המרפסת עציצי פרחים ותבלינים. מועטסם רוצה במיוחד לשמוע מה עם יהודית ל. ומתי תבוא. שני הבנים גאים בציוניהם בביהס. הפסקת המחסום עושה להם רק טוב. הם נראים נקיים ומגוהצים במדי ביהס.
חוויות המחסום: המכות ממשמר הגבול, הישיבה בתא המעוכבים, החשיפה המתמדת לאלימות, הזוהמה מסביב - מאחוריהם (נקווה). כעת זמנם זמן- ילדים והם נראים טוב. משחזרים את יום הקייטנה שחוו בקיץ ושואלים מתי שוב. האמא עדיין לא בבית. "תחזור עוד שבוע מג'נין". מסרבות לאוכל. אחמד המתוק מצטרף אלינו למרפסת. יושב שקט וחולמני. הוא חזר אל ביהס לאחר שנת נשירה כאשר המשפחה בחרה לשלוח אותו לפרנס עם הממתקים ובקבוקי המים שמכר במחסום. כולם גאים בו שחזר ללמוד. ממשיכים לביתו של אחמד.
הכפר בורין אחמד מדריך אותנו במעלה הכפר בורין. שואל על שתי היהודית (ל. וא.) ודפנה, ורחל שסידרה את הקייטנה... בורין יושבת על צלע ההר והתנחלות ברכה רוכבת על הכפר הותיק. מהעבר השני משקיפה התנחלות יצהר. אמא סמאר ואחותו מראח (זוכרות מהקייטנה?) מקבלות אותנו בנשיקות ואהבה. המבט מהמרפסת, האויר הקריר, האדמה הרטובה מגשם, הבית היושב על תאנתו וגפנו, כשחמור קטן רובץ בצל. משכר.
סמאר נולדה כאן וכך גם אמה שגרה בקרבה. מצביעה על ההתנחלויות המאיימות. "שנה שעברה ירדו מתנחלים לבורין והרגו שניים מהכפר ביריות. כרתו עצי זיתים. מה יהיה השנה?"
נפרדים ואחמד מלווה אותנו עד לכביש הראשי שלא נאבד בסמטאות.
15:15מחסום חווארה דגלי גולני שלי מספרים מי השולט כאן כעת. אין עכובים. אנו מבחינות בקרצוף הכביש, בטונדות לעשרות מונחות בצד הכביש.
סאלח המת"ק שמח לפגוש אותנו ולספר ש"הולכים להקים פה מחסום חדש (???!) כביש רחב, עם תאורה וזה יהיה נח, הולכים להשקיע פה "! (למי, למה?)
ומה יהיה בעונת המסיק? "השנה תהיה שמירה כפולה של הצבא ויס"מ ומשטרה, חב"ז, בחוות גלעד כבר גמרו את החריש ואת המסיק, בלי בעיות" כך מפיו של סאלח. גם אנו רוצות להאמין.אנו פוגשות בבמאית סרטים מאנגליה ונהגה משכם. היא הולכת ליצור סרט על כביש 60 ושמחה ללמוד מאיתנו ובהשלמות מהנהג, מידע על תולדות המקום, מחסום חווארה.לאור השעה המתאחרת אנו חוזרות.
בזעתרה- אין תורים. מתנחלים רבים עומדים בטרמפיאדה לכוון שכם –לאלון מורה(?) להלחם בהקפאה/ לבנות סוכות לנצח?