בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ה' 12.11.09, בוקר
מ-6:40 עד 10:20מחסומים עומדים על מכונם להנכיח שליטה של הצבא הישראלי במרחב הפלסטיני.
הולכי רגל פלסטינים נראים רק ברחובות הכפרים וכשהם ממתינים למעסיקיהם הישראלים בשעת בוקר מוקדמת.מכוניות בזעתרה, חווארה ובית-פוריכ נסעו ללא עצירה מוחלטת, תנועת ראשו של החייל בעמדת הבדיקה מסמנת הצצה פנימה והרשאה להמשיך בנסיעה. התנית המחסום פועלת – נהג מגיע ומאט, לא יודע אם ייבדק או לא. מי שכבר למד שלא צריך לעצור עצירה מלאה, או ש'מעז' להמשיך ולנסוע כבעל זכויות עובר חינוך מחדש על ידי הוראה לחזור לאחור, לעצור עצירה מלאה ורק אז להמשיך.בשעות שהיינו, לא היתה הצטברות של כלי רכב בכל המחסומים שהיינו.אי לכך, נסענו לפגוש אנשים בכפרים ושמענו על מניעת עיבוד אדמות בשל קירבתן להתנחלויות. הדרכים משולטות בכרזות על עצרת לזכרו של כהנא, 'המלחמה היא עם הערבים', 'אין לבצע פניות פרסה'. כולן בעברית צחה. כן, וגם ראינו כרזה המבשרת על קבלת פנים חגיגית לחיילים ה'גיבורים' שהצהירו שלא יפנו את חומש.ב-10:00 עברנו שוב בזעתרה. כשהגענו, היו שתי עמדות בדיקה מאויישות ומכוניות נסעו כמעט ללא עצירה. מלבד אלה שחיילים החליטו שיש לבודקן ולבדוק גם את נוסעיהן. אולי בגלל זה היו כ-30 מכוניות בתור במחסום.
ברחבה עמד מיניבוס פלסטיני ונוסעיו המתינו מחוצה לו. כעבור דקה, שתיים תעודות הזהות הוחזרו לנוסעים והמכונית המשיכה בדרכה.
בשיחה שהתפתחה בינינו לבין החיילים שמענו את הדברים הבאים: על פי הדת היהודית אסור לשתות קפה עם ערבי, כי כשתלך הוא יתקע לך סכין בגב; זאת הארץ שלנו וש'הם' לא יהיו כאן; יש משותף בין אנשים ממקומות שונים אבל עם הערבים יש פחות מן המשותף ו-ציטוט: 'אנחנו עושים להם טובה שאנחנו נותנים להם לעבור'. (שאלה) 'מה אתה מצפה?' (תשובה) 'שיישבו בבית ולא ירימו את הראש'.
התור התפוגג ואחרי שאוטובוס נוסף נשלח אל הרחבה לבדיקה ומיד המשיך בדרכו, המשכנו גם אנו כשאנחנו כועסות, מתוסכלות וחרדות לעתיד החיים כאן.