בית לחם, יום ו' 18.12.09, בוקר

 08:30 – 10:10בית לחםהרוח מתפרצת לתוך המחסום. קר מאוד ופלסטינים אחדים מחכים בפנים לקרוביהם שעדיין לא יצאו.המצב אינו טוב בהרבה מלפני שבוע: עדיין אנשים יוצאים טיפין טיפין אך ברור שמהצד השני הרבה מאוד אנשים ממתינים.בצד הישראלי, שתי עמדות פתוחות ואנשים עוברים ללא עיכוב. החיילים אדישים לחלוטין לעובדה שרבים מחכים בצד השני. הם גם אדישים לחלוטין לצערם של שני ילדים שהגיעו עם הורה (כל אחד לחוד) אך עם קושאן בערבית. לא דמעותיהם ולא פנייתי להפעיל שיקול דעת או לאפשר לי לתרגם את המסמך – שום דבר לא עזר והם נאלצו לחזור כלעומת שבאו, בדמעות מרוב אכזבה ובוודאי בכעס נוראי אחרי כל ההמתנה שנאלצו להמתין.

אני פונה לאחד החיילים לגבי אפשרות לזרז את המעבר בצד השני. הוא עולה לגג ורואה שאכן רבים הממתינים והוא מחליט לשלוח מי שהיה בהפסקה לשם. אכן זרימת האנשים פנימה מתחילה להיות יותר משמעותית.