בית לחם, יום ו' 29.1.10, בוקר
08:10--10:45
משקיפות ומדווחות: בתחילת המשמרת 3 עמדות פתוחות, אח"כ 2 בלבד למרות שהעומס לא קטן.הבדיקה איטית, אנשים עוברים טיפין טיפין והתור מתארך.אנשים פונים אלינו בתלונה על מה שקרה אתמול: הם חיכו בצד בפלסטיני 3 שעות. אחד המאבטחים מספר לנו שאכן היה בלגן כי היו הפסקות חשמל פעם אחר פעם ולגנרטור של המחסום אין עוצמה מספקת כדי להפעיל את כל הציוד.התורים בשתי העמדות ארוכים, מהצד השני מגיעות צרחות של חיילת בערבית עילגת. טלפון למוקד ההומניטארי. הם מבטיחים לטפל.עוברות 20 דקות, יש פחות צרחות אך התורים לא פחתו. טלפון נוסף, עונה מישהו אחר אך אומר שהם כבר טיפלו בבקשה. אחת החיילות פה אומרת שאין מספיק כוח אדם כדי לפתוח עמדה שלישית.
מגיעים 2 אנשים מכיוון ירושלים, נעמדים ומסתכלים, מתחילים להתהלך במסדרון, פונים ושואלים למה זה לוקח כל כך הרבה זמן, האם כל יום יש כל כך הרבה אנשים ורק שתי עמדות פתוחות, מסתבר שהם מחכים לפועל שלהם. כנראה עדיין לא ראו מה עובר הפועל כדי להגיע לעבודה.