בית לחם, יום ו' 14.3.08, בוקר
09:00 – בית לחם. בחוץ ממתינים 8 טרנזיטים. בפנים מסלול אחד פתוח, מאוייש על ידי חיילת, ובכניסה מסתובב מאבטח. תור של כ-10 פלסטינים שמבקשים לעבור לירושלים. במקביל קבוצה של 8 תיירים בדרך לבית לחם. התור לא זז – מסתבר שהמחשב נתקע. אחד המפקדים מגיע לעמדה לבדוק מה הבעיה. כעבור עשר דקות המחשב חוזר לעבוד. בינתיים התור מתארך, המעבר איטי באופן כללי, גם כשנפתחת עמדה נוספת. התורים רוב הזמן הם של כ-15 אנשים. מאבטח מסתובב באזור הפנימי של המחסום יחד עם שני אנשי ביטחון נוספים. לא ברור האם הם מחברת האבטחה, או מגוף בטחוני אחר. נראה שהם בודקים משהו במבנה.
כעבור כ-20 דקות המחשב נתקע שוב, הפעם בעמדה הקרובה יותר לכניסה. שתי נשים מבוגרות, אם ובת, מבקשות לעבור כאשר לאם יש דרכון (כנראה דרכון זר) ובתה ללא אישור. החיילת קוראת לקצין לדבר איתן. כמובן שלא נותנים לבת לעבור ללא אישור, והן חוזרות חזרה לבית לחם.
09:47 עזבנו.
10:05 בית אומר. פגישה בבית אומר, להחתים גבר פלסטיני על הצהרה ויפוי כח – תביעה להסרת מניעה.
10:40 נבי יונס. פגישה נוספת להחתים גבר נוסף על הצהרה ויפוי כח.
המקרים שונים, אך מזעזעים באופן שבו לשב"כ וכוחות הביטחון יכולת להרוס חיים של אנשים. השליטה חודרת לכל מקום.