חמרה, מעלה אפרים, יום ש' 22.5.10, בוקר

מלבד מחסום חמרה בו צפינו, הצטרפנו לפעולה עממית של הנחת צינור מיים בג'יפתליק כדי לחבר למים בתים שאינם מחברים למים, וביקרנו באוהל של משפחה בדואית שהגמל שלה נרצח ערב קודם לכן.

8.00 - מעלה אפרים
שלושה חיילים משועממים יושבים על הבטונדות ומחכים לקליינטים. מלבדם אין איש.
8.45- מחסום חמרה
אין הרבה תנועה, שתי מכוניות מצד מזרח ואחת מכיוון שכם. עמדנו ממרחק מה וצפינו - במשך כ-10 דקות. אף מכונית לא עוברת . כשהתקרבנו החלו להעביר.
שוב העוברים מכיוון מערב לעבר בקעת הירדן יוצאים מהדיקה וחגורתם בידם וממתינים לרכבים בשמש.
נסענו לאל פרסיה - היישוב הקטנטן בצפון הגדה שפעמיים ניתקו אותו ממקורות מים (ראה דו"ח מיום 11.5.10). אירגון
Jordan Valley Solidarity ביחד עם תושבי אל פרסיה העבירו בכוחות עצמם צינור מים אל הישוב ועתה מלאה בריכת האגירה במיים. המיים מגיעים מעין אל בידה, מרחק 3 קילומטרים משם. אדם בשם פוקהה מעין אל בידא תורם להם את המים מתוך ההקצאה שהוא עצמו מקבל מחברת מקורות, אשר השתלטה על מקורות המים שלו לאחר שסגרה את הבאר שלו בשנת 1967. האיש מגדל גידולים רק בחורף ואילו בקיץ שדותיו עומדים חרבים, והוא משקה רק את עצי התמר והגפן שלו. כך הוא מצליח לחסוך חלק מהקצאת המים שלו ולתרום אותה לאחרים. אנשי אל פרסיה מצידם, מתכוונים להעביר מיים לכ-10 מאהלי בדואים שפזורים סביבם.

עין אל חילווה - רצח הגמל (מפי עד ראיה - הרועה מ', אותו אנו מכירות מאז הוא ילד): אתמול אחר הצהריים בסביבות השעה 16.30, הגיעו 3 חיילים למאהל בעין אל חילווה. לפחות 2 מהם היו דתיים (עם פאות וזקנים). חייל אחד נשאר לתצפת על הכביש הראשי (בואכה מחסום תיאסיר) ושני חבריו נכנסו לאוהל של אביו של מוחמד ידידנו משכבר הימים. אביו של מוחמד נכה, קטוע רגל ממוקש שצה"ל השאיר בשטח ומתקשה לנוע בגלל מימדי גופו הגדולים. אחד החיילים דרך את נישקו וכיוון אותו אל אביו של מוחמד. מפחד, ואולי כהרגלו כמכניס אורחים הציע להם האב לשתות תה. הם סרבו, יצאו מהאוהל ואחד מהם ירה בגמל של שכנו, רחייל כעבנה. הוא ירה עוד ירייה אחת , לא ברור לאן, והבדואים הלכו מייד לחפש אם לא נפגע חלילה אחד הילדים שמסתובבים שם וכאשר מגיע זר הם מקיפים אותו בסקרנות.
ואז הם ברחו משם. הגמל היה בן 15 (גמל ממוצע חי כ-35 שנה) וגדל עם בנו של רחייל. הבן שבור לב ומן האב נגזל הגמל היחיד שהיה לו, בשווי כ-10,000 ש"ח. הם הודיעו לצבא ולמשטרה שהגיעו לשטח ופתחו בחקירה. 

בשעות הצהריים הלוהטות (39 מעלות) עזרנו להניח קו מים בג'יפתליק, שמטרתו להביא מיים לכמה בתים מתוך אלפי הבתים בבקעת הירדן שאינם מקבלים מים.
16.00 - מחסום חמרה
מכונית אחת המתינה מכל צד אך ב-10 הדקות שעמדנו שם לא עברה אף מכונית. אחד מהאנשים שעמדו בחום הנורא והמתין למכונית שהיתה בצד המערבי של המחסום, אמר שהוא מחכה מזה שעה ואף מכונית לא עוברת. כשהתקרבנו לחיילים הם החלו להעביר מכוניות.
אנחנו הסענו 2 אנשים שהיו צריכים להגיע לעין אל בידה בצפון הגדה. הבאנו אותם למחסום חמרה שמהווה צומת דרכים (מזרח-מערב  דרום-צפון). ואז הם עמדו שם, ב-39 מעלות, ונראו די מיואשים. אין כמעט תנועת פלסטינים מדרום לצפון, ובוודאי שלא מוניות (שירות, או מיוחדות) ובחום הזה , גם אין תנועה בשום כיוון.
16.45 - מחסום מעלה אפרים
בכל הפעמים האחרונות כשעברנו פה בשעות אחר הצהריים לא היה המחסום מאויש. היו חיילים, אך לא במחסום עצמו אלא במגדל התצפית שלידו. היום המחסום מאויש על ידי שלושה חיילים.