דרום הר חברון, חברון, יום ג' 1.3.11, אחה"צ
החלטנו לצאת מאוחר יותר מהרגיל כדי לראות את אמצע היום בחברון.
רכבי צהל נעים וחוסמים בכל שעה משעות היום.
בהצטלבות הכבישים 60 317 גיפ צבאי.
בפנייה לסמוע גם בשעה זו מחסום פתע מעכבים ובודקים את כלי הרכב. רק עצרנו שם וכולם שוחררו . האם בזכותנו או מקרי הדבר?
בכניסה לקריית ארבע וגם ברחבי העיר כבר מודבקות כרזות: ביבי בחוות גלעד ירית לעצמך ברגליים 
חברון
גדוד צבר של גבעתי עדיין שם, מאייש את כל המחסומים למעט מחסום בית מרקחת. לפתע אנשי משמר הגבול שם. לדבריהם זה מה שיהיה מעכשיו. משמר הגבול מעכב הרבה יותר. שני מעוכבים
מספרים לנו שהם כבר חצי שעה פה. לדבריהם אין יום שלא מעכבים, לפעמים יותר מפעם אחת בעוברם מH1 ל H2.אנחנו מחכות. שוב נראה שנוכחותנו זרזה את תהליך. התעודות הוחזרו.
במעלה הכביש לתל רומידה יש מכולת. 
שלשום מתנחל זרק אבן ושבר את השמשה כפי שכתבה כבר יהודית. באנו לצלם. שם פגשנו צוות טלוויזיה זרה של סוכנות AP. החלפנו איתם מספרי טלפון. בעודנו שם מתקבל טלפון מעזרא נאווי, הוא מספר שהצבא מעכב ליד סוסיא מיני בוס עם ילדים ומורים. אנחנו מתקשרות לחטמ"ר יהודה ומבקשות לשחררם. הם מבטיחים שכך יעשה.
מערת המכפלה
רחבת הכניסה היהודית הומת אדם. אוטובוס ממועצה אזורית גוש עציון חונה ליד החנות של עבד. "עם ישראל עולים לרגל". גדעון סער היה גאה לראות זאת.
תכונה גדולה של צה"ל מסביב. אפילו רכב שכתוב עליו יחידת הצלפים מסתובב שם. נכנסנו לשם מהכניסה הראשית.. חייל משמר הגבול עוצר אותנו "כולם באוטו יהודים?" הוא שואל. מ. נהגנו אומר שהוא לא יהודי. הוא מתבקש להציג תעודת זהות. את שלנו הוא לא רוצה לבדוק למרות מחאתנו.
בדיקה קצרה ולחשושים ממכשיר הקשר ו"משחררים" אותנו. "רק שיסעו בצד היהודי," אומר "האח הגדול" במכשיר הקשר. יופי, קיבלנו "תעודת הכשר". אך זו אינה מבטלת את הגזענות שם בכל פינה.
מכיוון שאמצעי התקשורת דיווחו על ארועי "תג מחיר" בעיר, אנחנו מנסות לברר האם יש ואיפה. איש לא יודע. הפלסטינים לא שמעו ולא ראו אך אומרים לנו שמות של שכונות אולי פה אולי שם. המשטרה לא יודעת, החיילים לא עונים, אז החלטנו לנסות להגיע לשכונת ג'אבל ג'אלס הנמצאת דרומית לקרית ארבע, מעל לשכונת ג'אבל ג'והר, שגם היא מוזכרת כאפשרות בשל צמידותה לקרית ארבע.
נסענו דרך איזור התעשיה של קרית ארבע ואת פנינו מקדם עופר אוחנה "ידידנו" שתמיד מצלם אותנו מצלמות אותו מצלם אותנו... ובפיו תמיד הערות מזלזלות. ספק שונא ספק מחבב את הנשים התמהוניות הללו.
גם הוא לא שמע כלום. "אהה, כן. אתן מחפשות אקשן אז שרפו אתמול מסגד...חה חה חה!"
גם השומרים אנשי הקרייה, שמקבלים תדרוך ותמיכה מצה"ל (ראו דוח משבוע שעבר) מעירים לעברנו הערות מזלזלות. בקיצור, בשום מקום אין עדות ועדים להתרחשויות שדווח עליהן באמצעי התקשורת.
החלטנו לנסוע משם, כי קבענו פגישה עם מש' אבו קביטה במחסום מצדות יהודה במטרה להמשיך ולראות אם יש לנו יכולת לעזור שם. אבל המכונית רצתה אחרת ולא הניעה. אנחנו תקועות בלב איזור התעשיה של קרית ארבע, הנראה לנו עוין יותר מכל מקום אחר.
להפתעתנו , עופר אוחנה ועוד כמה אנשים מוכנים לחפש דרך לעזור לנו ואפילו לשכנע את אלה שמסרבים ("מה, לעזור למחסום ווטש שמפריעות לחיילים?!", עופר אומר: "כן, "צריך לעזור!"). הם נותנים לנו טלפונים של גרר ומוסך ואנחנו מבטלות את פגישתנו ומחכות עם נהגנו לגרר ולאיש שלי שבא לקחתנו הביתה.