בית לחם (300), יום ו' 27.4.12, בוקר
גיבורינו במקום מנעו את הסכנה האיומה של מעבר ישישה וילדון
9:10 - 11:00
3 עמדות פתוחות, אין תורים.
נוכחות מאסיבית של אנשי אבטחה שנותנים את הטון.
מגיעה אישה זקנה, כפופה, פניה מקומטים. ניכר שאינה מבינה עברית ושאינה מתרשמת מגדרות, מדים ונשק. היא עוברת בקושי רב אבל אנשי האבטחה נעמדים לפניה ופוקדים עליה לחזור לבית לחם.
היא בשלה, ממלמלת "אבני פי אלקדס" ומנסה לעבור אבל הם מבהירים שללא אישור היא לא תעבור.
לניסיון שלנו להתערב: "אולי לגבי אישה כל כך מבוגרת אפשר להפעיל שיקול דעת?!" מגיעה התשובה המוחצת: "אם את כל כך מזדהה איתם אולי תלכי לחיות שם איתם!" והם מלווים את הישישה חזרה לכיוון בית לחם.
שעה לאחר מכן אירוע דומה: פלסטיני כבן 40, ככל הנראה איש עסקים, מגיע בליווי בנו הקטן (בן 5) לפגישה בירושלים. הוא עדיין לא יודע שהחל מגיל 5 על ילד פלסטיני לקבל אישור כמו למבוגר. הוא מנסה את מזלו ופונה לשיקול דעתו של המאבטח שנראה בכיר יותר, אך ללא הועיל.
הוא נאלץ לשלוח את עמיתו לפגישה ולחזור עם בנו לביתו.