ג'למה

15:05 מחסום ג'למה

הסעתי מבית חולים רמב''ם למחסום אמא צעירה ותינוקת, תושבות כפר ליד ג'נין. מייד עם יציאת האם מהמכונית, עמוסה בתיק גדול ובסל-קל עם תינוקת, ניגש אליה בחור צעיר, שהיה בדרכו לגדה, וסייע לה.

החלטתי להישאר במחסום ג'למה ולצפות בו בשעה שאנשים רבים חוזרים מעבודתם בישראל לביתם בגדה.

מכוניות שונות, פרטיות, מוניות, מסחריות, מיניבוסים ואפילו אוטובוסים אחדים, מסיעות את הפועלים למחסום. גם נשים מגיעות, פועלות חקלאיות. אחדות נושאות שקי אבטיחים על ראשיהן (חבל שלא הצלחתי לצלם). שני גברים מבוגרים עוצרים לשוחח איתי. הם מורים בפנסיה, בקרו בעפולה.

אני ניגשת לקצה השרוול (המעבר המגודר). כרגיל אחה''צ  דלתות הטרמינל סגורות ועוברים בדלת שלצידו. המעבר מהיר, כולם בעלי אישורים לישראל ואין צורך במתקני בדיקת היתרים.

מאבטח ניגש אלי, כרגיל במחסום זה, וטוען שכאן שטח בטחוני ואסור לי לעמוד בו. אני מתווכחת איתו ומגיעים שני מאבטחים נוספים, נימוקי ביטחון מגוחכים בפי אחד מהם.

בינתיים ניגש אליהם בחור שמחכה לאחיו, בעל אישור עבודה בישראל. אומרים לו שהכניסה לישראל במחסום זה רק בשעות 04:45-12:00. כעת נכנסים רק לאיחוד משפחות (?). מציעים לו שאחיו יעבור במחסום ברטעה.

אני נסוגה אל מגרש החנייה והסככה שלידו. גם כאן ניגש אלי מאבטח ואפילו מבקש תעודה. חשוב לו גם לדעת אם אני לבדי ומה אני כותבת.

אוטובוס לבן מצוחצח מגיע למגרש החנייה. יורדים ממנו אנשים עייפים, אחרי יום עבודה באריזת תמרים ליד בית שאן. אישה מבוגרת, חייכנית, דוברת מעט עברית, ניגשת אלי כשארבע שקיות בידיה. היא עובדת בתענכים בקטיף פטרוזיליה. בשתי השקיות הקטנות פטרוזיליה, שמיר וכוסברה. בשתיים הגדולות זיתים שקבלה מהבוס. אדם אחר, תושב עראבה, שואל לשלומי ומספר שהוא סוחר עגלים, קונה בישראל ומוכר בגדה ''שיהיה לאנשים בשר'', כדבריו.

אישה ושני ילדים עוברים לישראל. פניהם מועדות לדבּוריה. יבואו לקחת אותם. כנראה ''איחוד משפחות''.

אני מסתכלת לעבר מחסום הרכב (המשמש למעבר ערבים אזרחי ישראל לגדה וממנה). רוב התנועה לישראל. ארבעה תורים מקבילים של מכוניות ממתינות לבידוק. תהליך הבידוק של רוב המכוניות מהיר למדי. חלק נדרשות לבידוק נוסף (מסיבה שאינה ידועה לי) ומצטרפות לתור אחר. הבידוק הנוסף איטי.

16:10  פועלים מוסיפים להגיע. אני עוזבת.