בית משפט מחוזי

בימ"ש מחוזי ירושלים

רקע קצר: בתאריך 2.4.14 פורסם כי נעצרו חמישה גברים ואשה ממזרח ירושלים בחשד כי העבירו כספים ומסרים מהחמאס והג'יהאד האסלאמי לאסירים ביטחוניים העצורים בבתי הסוהר בישראל.

מידחאת ושירין עיסאווי הקימו וניהלו משרד עורכי דין בעיסאוויה, ועל פי החשד שילמו לעורכי דין שהעסיקו עבור ביקורים בכלא.

העצורים היו ארבעה עורכי דין ושירין ומידחאת עיסאווי.

ארבעת עורכי הדין שוחררו בערבות למעצר בית (אחד מהם התאבד בביתו לאחר השחרור).

את שירין מייצגת עו"ד סמדר בן נתן.

שוש קאן מ"נשים למען אסירות פוליטיות" ואני היינו בכמה מהדיונים של שירין, ביניהם בקשה לחלופת מעצר שנדחתה וערעור על כך בבית המשפט העליון שאף הוא נדחה על ידי השופט אליקים רובינשטיין.

הדיון ביום 6.10.14  בבית המשפט המחוזי בירושלים התקיים בפני השופט י' נועם.

עורכת הדין מיכל פומרנץ מהמשרד של בן נתן הגישה בקשה לגילוי ראיה, והתובע הודיע מיד כי לא הבחין בבקשה המסוימת הזו בפניה לבית המשפט. בתום דיון בדבר משמעות הסעיפים (74 לעומת סעיף 108 – אני מודה שלא הבנתי את ההבדל בין הסעיפים נ.א.) מתחיל הדיון בבקשה.

עורכת הדין מבקשת את תדפיס הביקורים לגבי כל האסירים שנטען כי ביקרו אותם. מדובר ב-150 אסירים שלרובם כמעט ואין ביקורי משפחות וביקורי עורכי דין. עורכת הדין טוענת שקו ההגנה שלהן מתייחס ללגיטימיות של הביקורים. עורכי הדין שעבדו במשרד של שירין ומידחאת עיסאווי נכנסו לכלא כעורכי דין, ואם ללקוח אין דרך להעביר מסר לגבי מצבו הרי שזו עבודתם של עורכי הדין.

ההחלטה תינתן בתאריך 22.10.14

בתאריך 23.10.14 יתקיים דיון של שירין ושל מידחאת – כל אחד בנפרד.

באותו היום, בשעה 14.30, יתקיים דיון של עורך דין נוסף מאותו המשרד, עומר איסקאפי, אותו מייצגת עו"ד לאה צמל. הדיון יתקיים בפני השופט דרורי.

כל הדיונים בבית המשפט המחוזי בירושלים.

לעניות דעתי, כל המעצרים והמשפטים נועדו כדי להגביר את הלחץ על האסירים הביטחוניים ולבודדם עוד יותר מהעולם החיצוני.

אני ממליצה לקרוא את הפרוטוקול המצורף.