א-רם, קלנדיה, יום שלישי, 26.4.2005, בוקר משקיפות: מור ב., תמר א. (מדווחת), אנה (אורחת) משמרת מ-7.00 עד 9.05 7.00 – מחסום ארם. תנועה ערה של הולכי רגל. תור של כעשרה כלי רכב, מפעם לפעם בודקים גם את המכוניות שיוצאות לכיוון ארם. חייל מביא בחור צעיר, שהיה בצד הירושלמי, למחסום, אך אחרי דקה מחזירים לו את התעודה ונותנים לו ללכת. 7.20 – מחסום קלנדיה. עבודות הבנייה מתקדמות במהירות רבה, כבר הונחו יסודות המבנים, בצד מונחים צינורות וגושי בטון. תנועה ערה של הולכי רגל, רק מעט כלי רכב. לא ברור לנו האם נמנעים מלהגיע למחסום בשל הסגר. הקצינה במחסום טוענת שהסגר לא גרם כאן להוראות חדשות בעניין היתרי מעבר. ניגש אלינו האיש שמעביר כל יום ילדים נכים להסעה שלהם לבית הספר ושביקש לפני שבוע לסדר להם מעבר ללא המתנה; הוא אומר לנו שהבעיה אכן נפתרה.אנחנו עוברות דרך הקרוסלות לצד השני. ב-7.40 נוצר פקק של הולכי רגל, כי המסלול ההומניטארי לנשים ולילדים נסגר. אנחנו עומדות מאחורי התור, הקצינה ניגשת אלינו ואומרת שאסור לנו לעמוד שם – או שנעבור במחסום או שנצא לעמוד בחוץ. טענת מור שהמח"ט הרשה לנו בדיוק לפני שבוע לעמוד כאן לא מועילה, הקצינה דורשת אישור בכתב. כמה ילדים קופצים מהצד כדי לעקוף חלק מהתור; איש לא מונע מהם לעשות זאת, לא הפלסטינים המבוגרים ולא החיילים. לבסוף פותחים שוב את המסלול ההומניטארי ואחר כך עוד מסלול, המעבר עדיין לוקח לנו 15 דקות. כאשר אנה עוברת, הקצינה שואלת אותה כל מני שאלות, האם היא סטודנטית, האם יש לה תעודת סטודנט, כאילו להראות לה שזה לא מובן מאליו שהיא נותנת לה לעבור בשלום. בחור צעיר שנכנס למסלול ההומניטארי נשלח בחזרה לעבור במסלול הרגיל.פלסטיני בעל תעודה כחולה שאיבד את התעודה שלו מנסה לעבור עם דרכון ישן שאינו בתוקף כדי לסדר לו תעודה חדשה במשטרה. הקצינה מבררת בטלפון מה לעשות איתו, אחרי חצי שעה מגיעה תשובה. הוא לא יכול לעבור, כדי לקבל תעודה חדשה הוא צריך לגשת למת"ק ברמאללה.8.50 – מחסום ארם. זמן ההמתנה למעבר ברכב – שבע דקות.