ענבתא

מחסום פתע ליד ענבתא, יום ד', 4.5.05, בוקר משתתפות: עדה ה', מיכלינה ד' (מדווחת) 7:20 – 8:05, 9:40 – 10:20בדרך לבית איבא נתקלנו בפקק מכוניות שהמתינו במחסום פתע שהוקם ליד ענבתא, קרוב למקום בו פורק לא מזמן שער ענבתא. נהגי המכוניות סיפרו שממתינים כבר זמן רב ואף אחד לא עובר. עקפנו את התור כדי להגיע אל המחסום. רכב צבאי עמד לרוחב הכביש. מפקד המחסום טען שמחפשים מבוקש ובקרוב כל המכוניות יורשו לעבור. דקות ספורות לאחר הגעתנו החלו לעבור מכוניות לכיוון טול-כרם, לאחר בדיקת תעודותיהם של כל נוסעיהן. מעט לפני השעה 8:00 עוכב איש צעיר והוכנס למכונית עם חיילים. ידיו נאזקו מאחורי גבו ועיניו כוסו בפלנלית. לא הורשינו להתקרב לשוחח עם העצור ותוך דקות (בשעה 8:00) הוא נלקח מהמקום.תוך דקות התור לכיוון טול כרם התרוקן. מרחוק ראינו שגם לכיוון ההפוך משתרך תור מכוניות, אך מהמקום שבו עמדנו לא יכולנו לראות עד כמה הוא ארוך. מפקד המחסום טען שהאיש שנעצר הוא מבוקש שב"כ שחיפשו ושכעת כל המכוניות ישוחררו. עזבנו אחרי שהתור לטול כרם התרוקן והחלו לעבור גם מכוניות לכיוון ההפוך.בשעה 9:10 ראינו במחסום בית איבא מכוניות רבות שרק אז שוחררו ממחסום פתע ליד עינב והחלו להגיע לשכם. מהנהגים שמענו שחלקם המתין במחסום מעל שעתיים. הם סיפרו שכעת כבר ניתן לעבור, אך המחסום עדיין פעיל. החלטנו לחזור. כשהגענו, מצאנו את אותם החיילים בודקים את המכוניות שעוברות לשני הכיוונים. הפעם בכל אחד מהתורים (לשני הכיוונים) המתינו פחות מ-10 מכוניות והמעבר היה די מהיר. מפקד המחסום טען שהעיכוב התארך כי מאז שעזבנו נעצרו שני מבוקשי שב"כ נוספים. למעשה, משימתו של המחסום כעת היה כבר רק למנוע מישראלים מלהגיע לטול כרם, בגלל הכתר שהוטל על העיר. לא היו יוצאים מהכלל. מקרים הומניטריים, כמו כמה אנשים מאזור חדרה שביקשו להגיע ללוות קרוב משפחתם, הופנו למחסום ג'ובארה. מהטלפון למוקד ההומניטרי הבנו שאכן המעבר למקרים ההומניטריים הוא דרך מחסום ג'ובארה. הודענו לאנשים שנסעו לכיוון ג'ובארה שיש שם משמרת שלנו ויכולים להיעזר בה במידה ויצטרכו. בגלל בעיות קליטה באזור ג'ובארה לא הצלחנו להתקשר אל נטי ורינה שהיו שם באותה עת. כשנסענו לשם בעצמנו, לא מצאנו כבר את האנשים האלה ומחברותנו נודע לנו שלא מאפשרים לאף ישראלי, ללא יוצא מן הכלל, להיכנס לטול כרם.