העיר חברון

חברון העיר, יום חמישי 5.5.05, אחה"צ צופות רונית ש' דניאלה ג. מאיה ב (מדווחת אנגלית – חגית מתרגמת עברית )עקבנו אחר ההוראות של חגית ונכנסנו לחברון דרך קריית ארבע . עקבנו אחר השילוט למערת המכפלה ועברנו דרך ציר המתפללים, מערת המכפלה , בית רומנו , בית הדסה , ותל רומיידה. חיילים נמצאים כל 50-100 מטר חבושים באפודי קרב ובקסדות .המתנחלים מסתובבים חמושים. ילדים קטנים לא נראים, בוגרים מגיל 10 נראו מנסים לגנוב מחנות פלסטינית - חנות שנראתה ללא סחורה כמעט. כששאלנו אותם לפשר מעשיהם – למה הם לוקחים דברים לא שלהם? התשובה שקיבלנו הייתה "הגונב מגנב- פטור" . הסצנה נראתה כמו בתיאורים הקודמים: רחובות נטושים, דלתות חנויות נעולות וסגורות ועל כולן מרוססות כתובות גרפיטי איומות. – עיר רפאים. למרבה ההפתעה כולם – חיילים , מתנחלים, פלסטינים חשבו אותנו לחבריהם (לא שמנו את תגי מחסום ווטש) בעל חנות פלסטינית נתן לנו מתנה - מתנחל " פריקי " לקח אותנו לסיור במערת המכפלה – הוא היה קצר רוח ומאוד לא מאושר כשהזכרנו לו שדר' גולדשטיין לא נרצח במערת המכפלה אלא רצח. ושאברהם אבינו הוא גם אבי האיסלם ולא רק אבי היהדות. 2 חיילות שנתנו להן טרמפ הסבירו לנו שהצבא פתח במלחמה כנגד המתנחלים. הצבא יישם את הוראות הבג"ץ ובנה חומה סביב בית אחת המשפחות הפלסטיניות שמתגוררות בשכונת אברהם אביונו – דבר זה עורר את חמת המתנחלים ומאז תושבי הרובע מחרימים את החיילים – יורקים על קצינים, מקללים ועוד כהנה וכהנה. מפקדי הצבא אסרו על החיילים לדבר עם המתנחלים – המתנחלים סגרו את הקיוסק הקטן שמדי פעם נתנו בו קפה חינם לחיילים. וגם לא לוקחים את החיילים טרמפ לקריית ארבע. החיילת נשמעה מחויבת ללחברון ולא לצבא. כל החוויה כולה , אפילו שלא עזרנו במאום – הייתה מטרידה כמו לצפות בעיר רפאים ולשמוע את השקט של בית קברות.