א-ראם וקלנדיה, רביעי 25.5.05, אחה"צ רותי ב', אלי ק', תמי ב' (מדווחת) "מי ראש החוליה כאן?" שואל אותנו מפקד המחסום קצר הרוח בא-ראם, שנמאס לו לראות את הפרצוף שלנו ושל סועד, שניסתה לעקוף, החוצפנית, כדי להגיע לביתה ולבעלה בראס אל עמוד למרות שיש לה תעודה כתומה, ועכשיו, אחרי נאום תוכחה של עוד איזה מן מפקד מחסום, היא כבר על סף בכי. היא אחת מששה "מעוכבים" שיש עכשיו ומעוד עשרה שנראה בדרכנו חזרה מקלנדיה, רובם מי שיצאו לעבוד בירושלים ורוצים לחזור הביתה, צפונה, ואין להם אישור לנוע בארצם מולדתם. העיכובים התכופים האלה בשבועות האחרונים, בדיקות כלי הרכב בדרכם צפונה ומיעוט הטרנזיטים במחסום מעידים על פעולת האילוף המתרחשת כאן לקראת השלמת החומה מצפון לירושלים בקיץ זה: שיבינו שאין להם מה לעשות בירושלים ושאם ינסו להגיע אליה בכל זאת - ימררו להם את החיים. וסועד? שיקום בעלה, אם הוא כל כך רוצה איחוד משפחה, ויעבור אליה לראם או קלנדיה או מה שיהיה. דיווחנו כבר על סדרת השאלות שנשאל כל "מעוכב" לפני שהוא מוחתם על טופס הכתוב רובו עברית: מאיפה אתה בא, איך נכנסת, האם יש לך אישור, אצל מי עבדת וגם – כמה שילמו לך. מעורר מחשבה ה"כמה שילמו לך". אנחנו תוהות מי מתעניין בזה ולאיזה צורך. בניית המחסום החדש הזמני-לשלוש-ארבע-שנים בקלנדיה, מאוד מתקדמת. הרבה יציקות בטון, שני שלדים של סככות גדולות וביתני בדיקה בצהוב בוהק, ובכל זאת הכל נראה מודלרי, ארעי. אבל מסלולי הגישה המגודרים בבטון ועמודי התאורה הענקיים מבהירים שיהיה פה סדר סוף סוף, ושלטי מע"צ המורים "סע לפי הסימון הכתום" מבהירים שכאן זה ישראל."מתנדב קו התפר", תחתית הסיר, עוצר ילד בן 12 שמבקש לעבור ומצווה עליו לעמוד בצד. אחר-כך הילד נקרא לחקירה קצרה של שוטר צבאי, עד שקצינה רחומה מודיעה למתנדב "בחייך, זה רק ילד" והוא משוחרר. כמה דקות אחר-כך קוראים שני ילדי מחסום לבודקים בהתגרות "אעטיני ל'הווייה" (תן לי את תעודת הזהות). הידד ילדים!בני זוג, מורים מענתה, שלימדו בירושלים עשר שנים עד שנאסר עליהם להיכנס לעיר, מספרים שפנו למת"ק בבקשה לקבל אישור ונענו בשלילה. כשאנחנו מתקשרות למת"ק לברר, אומרים לנו שכאשר יעבירו אליהם בקשה מבתי-הספר, יטפלו בעניין. אלא שהשניים כבר הגישו בקשה כזו ואת יתר כל מה שנדרש. וחוזר חלילה.נהג מונית מספר שיצא לרחבה להעמיס סחורה וחיילים לקחו לו את המפתחות. אחר מספר שחיילי מג"ב החרימו לו את המונית עצמה. נדמה היה לנו שהנוהג הנפשע הזה, האסור אפילו לפי חוקי הכיבוש, נפסק. הפננו אותו לדוברת מג"ב ולמוקד. שלושה שוטרים כחולים ממשטרת בנימין עוצרים מכוניות שעוברות במחסום, לתפוס בעלי תעודות שטחים שנוהגים במכוניות בעלות לוחית צהובה, וכבדרך אגב לבדוק גם את תקינות כלי הרכב ולרשום קנסות. אנחנו מתבלבלות: מה עושה משטרת בנימין בשטח המוניציפלי של ירושלים? מה למחסום שתכליתו המוצהרת בטחונית ולבדיקות כלי רכב? נברר את זה.שני בריונים מחיל הנדסה, מלווים בשלושה אנשי חברת האבטחה, מסתובבים בככר, מחפשים אקשן. יש! הם מחרימים את המפתחות של מונית טרנזיט (אנחנו מזדעקות והם מחזירים את המפתחות כעבור כמה דקות). הם מסלקים שני ילדים מוכרי בוטנים (שאמנם חוזרים כעבור דקה). הם מרימים קרטונים המשמשים את הרוכלים וזורקים אותם אל גג הסככה. פה ושם הם עוד צועקים על מישהו ואז פורשים לכיוון המחסום. עד שנסתלק אנחנו, עד לפעם הבאה. בא-ראם, בדרך חזרה, מתגלגלת נכה קשה על כסא הגלגלים שלה אל נקודת הבדיקה. השוטרת לוקחת ממנה את התעודה ומתחילה בבירורים. במחשב, אצל המפקד. המפקד, רק כשהוא רואה לבסוף במי מדובר, מחזיר לאשה את התעודה ונותן לה לעבור. רבע שעה אחר כך אנחנו רואות אותה מתגלגלת הלאה על הכביש של בית חנינה.