חווארה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
29/05/2005
|

חווארה, יום א',29.5.05 , בוקר. משקיפות: יעל ב', שלי מ', דיצה י. (מדווחות)נעה - אורחת המשמרת כללה שהייה קצרה במחסום חווארה ושיחה עם הנהגים שבתחנת המוניות ליד שוק חווארה. אך עיקר פעילותנו היתה במת"ק חווארה שהבעיות בו, מתברר, קשות.8.00צומת תפוח כ-30 כלי רכב בהמתנה. עצירה במקום לשם שיחה עם הנהגים לא התאפשרה לנו כיון שלא מצאנו מקום להחנות את רכבנו.8.20מחסום חווארה תנועה ערה לשכם. פחותה ביציאה משכם. היוצאים משכם נבדקים במהירות ולא מצטבר תור.מעוכב אחד, שהגיע למחסום 5 ד' לפנינו. הוא הסיע את בנו משכם למחסום והתכוון לחזור לשכם. אלא שהחיילים במחסום הבחינו שלוחית המכונית שלו צהובה (ישראלית) ועכבו אותו. חשדם הוא שהמכונית גנובה והזמינו משטרה לברר זאת. האיש טוען שקנה את המכונית מישראל כטוטאל לוס, ומוסיף שרבות המכוניות בשכם בעלות לוחיות צהובות.משהו אנושי, נעים למראה בתוך הנוף המתכתי והקשה של מעבר הקרוסלות: חייל שליד אחד המגנומטרים קורא לעבר פלשתינאית שאיתה ארבעה ילדים קטנים ועומדת להכנס למבוך הקרוסלות, ומראה לה שהיא יכולה לעבור בצד. כשהיא עוברת עם הילדים, הוא מושיט יד לעבר אחד מהם, כבן 4 או 5 ואומר לו בחביבות: כיף חלאק. הילד לא נותן את ידו לחייל, אבל ניכר שהוא מרגיש שכוונתו טובה. הוא נראה משתומם, אך לא מופחד.9.00בחניון המוניות, שוחחנו עם כמה נהגים. מספרים שלפני יומיים מתנחלים וחיילים שרפו אוהל של בדואים ליד עקרבה וסגרו את הכביש שליד הכפר. ההתעמרות בבדואים היא לא חד פעמית. בכפר טנא שליד בית פוריק מגרשים כל הזמן את הבדואים, שרפו גלגלים של מכונית שלהם, הופכים את המיכלים עם הקמח שלהם. (את בעל האוהל השרוף פגשנו מאוחר יותר במת"ק. סיפר שעפרה ממחסום ווטש עוזרת לו בעניין).הנהגים מציינים שהמעבר משכם הרבה יותר קל כיום, אך מתאוננים על המחסומים הרבים שצצו לאחרונה שגורמים להארכה משמעותית של הנסיעה. מחווארה לקלנדיה למשל, נסיעה שאמורה להימשך חצי שעה, נמשכת 3 שעות. נוסף על כך, הם טוענים, קשה לחיות כמו בן אדם, כיון שאין כמעט עבודה.9.20מת"ק חווארה כ-200 איש ממתינים בשדה שמחוץ למת"ק. חם מאוד (והקיץ עדיין לא בעיצומו). המקום עבר, כידוע, שיפוץ רציני. אלא שלא ברור בדיוק איזה מין שיפוץ. בכל אופן, בעוד שקודם היתה סככה ומספר ספסלים – כיום אין שום מקום לשבת בו, שום מחסה, מקור מיםinfo-icon לא קיים ועל שרותים אין כמובן מה לדבר.את המת"ק פותחים ב-8.30. קבלת קהל מתחילה ב-8.45. לפי דברי הממתינים עד עתה נכנסו 40 איש. לטענת הקהל, אנשים מגיעים ב-4.00 בבוקר להרשם בתור. החיילים טוענים שהראשונים מגיעים ב-6.00. אדם שדיברנו אתו סיפר שהגיע ב-5.10 ומספרו בתור 45. בתור רשומים כעת 138אנשים.10.10בתור רשומים כבר 213 אנשים. החייל טוען שלא כל הרשומים נמצאים כאן. לדבריו מגיעים אנשים שרושמים גם את חבריהם שבאים מאוחר יותר.לאחר שהחיילים ניסו, לדבריהם, להסדיר את התור וזה לא הלך, משום שאנשים רבו וכל אחד צעק שהוא בא ראשון, ארגון התור נעשה בידי הפלשתינאים. מתנדב בקהל מכין רשימה שלפיה מתקדמים 10 אנשים בכל פעם לבטונדות שלפני מתחם המת"ק ומשם נכנסים אחד אחד לפי הוראת החייל בתצפית. כשמגיע תור המתנדב הרושם, הוא מעביר את התפקיד הלאה.פנו אלינו זקן ואדם חולה וביקשו שנקדים את תורם. כשהפנינו אותם לסדרן העבודה – לא יעשו זאת, משום שהסדרן לא יעביר אותם. קשה להבין מדוע אין סולידריות והתחשבות בחלשים שבקרבם.לדברי הפלשתינאים, בקשה לכרטיס מגנטי כרוכה בתשלום של 95 ש'. מסורב שמגיש בקשה חוזרת נאלץ לשלם שוב את אותו התשלום. יש שחוזרים על בקשתם מספר פעמים ובכל פעם עליהם לשלם את אותו הסכום.דיברנו עם הקצין, ביסאן. הוא היה אדיב ומסביר פנים. טען שפעם בכמה זמן הוא יוצא אל הקהל לברר מקרים דחופים. בעת שיחתנו אתו ב-9.30 הבטיח שיצא בקרוב. אבל עד סוף המשמרת שלנו (ב-11.00) הוא לא יצא.פונים אלינו מספר אנשים שבאו למת"ק מסיבות חורגות מאלו שמטופלות במקום בעקרון – קבלת אישור מגנטי – לכניסה לעבודה בישראל: בקשות לביקור בישראל, בקשות לאיחוד משפחות, אישורים שמחכים להם במת"ק. אנו נכנסות עם האנשים האלו למת"ק (לבדם אין להם סכוי להכנס) והחייל שאינו אמון על עניינים חורגים, קורא לקצין והוא אמנם בא כל אימת שנקרא ומטפל בחריגים.המת"ק נסגר ב-19.00. בין 16.00 ל-17 שולחים את הקהל ה"מיותר" הביתה, וכשהם באים למחרת, עליהם להרשם שוב ולהמתין מהתחלה.11.00עזבנו את המת"ק וחזרנו לחווארה לברר מה קרה עם המעוכב. החיילים מספרים שהמכונית שלו אמנם גנובה והוא נלקח למשטרה.סיימנו את המשמרת.