מחסום ריחן, יום שני 30 מאי 2005, בוקר צופות: יעל י' נטע ג' (מדווחת)8:30 - 10:10 הגענו למחסום בגשם שוטף. איתנו צעדו בין גדרות הרשת שלושה פלסטינים, שב''חים. מפקדת המחסום, סמ''ר ל' הזמינה את כולנו לשבת יחד עם החיילים בכניסה המקורה למתקן הקבע (העבודות נמשכות). ל' אף כיבדה את השבח''ים במעדני חלב שנותרו לחיילים מארוחת הבוקר שלהם. אחרי ברור טלפוני נשלחו השלושה לדרכם. בינתיים הגיע שב''ח נוסף, צעיר מאד,וגם הוא הוזמן לשבת עם החיילים. כשפסק הגשם ל' הובילה אותו למכלאת הרשת של המעוכבים ומאוחר יותר הצטרפו אליו שניים נוספים. עזבנו לפני שהם שוחררו.מפקד המ''צ במחסום, ד', הצית סיגריה והתלונן שכועסים עליו כשהוא מכבד את המעוכבים בסיגריות. אמר שייתן סיגריה לכל מי שיבקש ממנו ברחוב ובוודאי למעוכב ''שאין לו איפה לקנות'', כדבריו. ל' דאגה מאד לילד מוכר הקפה, שלא יתרוצץ בין המכוניות. דאגה גם לנו, שלא נעבור לצד הפלסטיני וסיפרה לנו כיצד שמרה על תמי ש' ולא נתנה לה לעבור.התנועה במחסום הייתה דלילה מאד. לא ראינו יותר משתי מכוניות, באותה עת, ליד מחסום הרכב.תנועת הולכי הרגל החלה כשפסק הגשם. שאלנו למה החבילות נבדקות על הרצפה, כשבשער ניצב שולחן ונענינו שהשולחן רטוב ומלוכלך. חסן, העובד במחסום נקרא לנגב את השולחן. לא עבר, כתמיד, בעל אישור כניסה לישראל שאינו מיועד למחסום ריחן. לא עברו גם שלושה ילדים, ללא ליווי מבוגר וללא איזו תעודה של ההורים.