חווארה

חווארה, יום ה', 02/06/05 אחה"צ משקיפות: מור ג., דפנה ש., גלית ג. (מדווחת)>hr> 15:20 – 17:00עיקרי המשמרת: מפגש עם נערי הישיבה מאיתמר והתנהגות פטרונית ומכוערת של החיילים.>br>מחסומי דרכים: המחסום בצומת תפוח ריק, אין מחסומי פתע אחרים וגם אין דיווחים על כאלה מפי נהגי המוניות.15:20 – כ- 30 ממתינים למעבר במחסום, אין מעוכבים. אנחנו זוכות לקבלת הפנים המוכרת של הקצין ע' שמבקש לפנות רק אליו בשאלות ובעיות וכן מדגיש כי היום מאד מסוכן לעבור את קו הקרוסלות בגלל היריות בבלאטה (לכבוד שחרור האסירים). למרות זאת, אנחנו 'מורשות' לעבור. עוד הוא מראה לנו מכתב מהחטיבה שהביאו נשים בכחול לבן ובו מפורטים כל האיסורים החלים עלינו ושבגינם רצוי לקרוא למשטרה כחולה . משטרה כחולה חונה ליד הנקודה ההומניטרית ומטפלת מיידית בכל מי שנדרש לבדיקת שב"כ, כך שהמכלאה נשארת ריקה לכל אורך המשמרת.לא חולפות עשר דקות מהגיענו ושני נערים כבני 14 חבושי כיפה וטלית מגיעים למחסום. הם נעצרים לידי, סמוך לעמדת בידוק המכוניות, ופותחים בהתקפה מילולית חריפה ומכוערת, שבמרכזה השורש ז.נ.ה בעבר ובהווה, ביחידה וברבות, ושימוש חוזר במילה מוות בהקשרים אישיים ומשפחתיים. כל זאת כששני חיילים עומדים משועשעים מנגד ומעודדים את הנערים לקרוא לחבריהם הממתינים בתחנת ההסעה. כעת הם כבר 6 נערים, חגים סביב שלושתינו, ממשיכים במסכת קללות וגידופים בקול שבין בס לסופרן, צועקים שלא נפריע לחיילים להגן ולמנוע פיגועים ("אתמול הם תפסו כאן מחבל!!!") ובכלל מתפלאים "אנחנו נהנים לראות אותם סובלים אבל למה אתן באות?". בכל הזמן הזה הם עושים במחסום כשלהם – עומדים בבטונדות, משוחחים עם החיילים, צוחקים זה עם זה על התושבים. ע' קורא להם מספר פעמים, מבקש שלא יסתובבו בבטונדות ושלא ידברו על/עם התושבים. הם אכן נמנעים ממגע עם התושבים, כנראה שהם באו במיוחד למעננו. אנחנו מגיבות בהתעלמות מוחלטת שמשתלמת כשהנערים משתעממים ועוזבים לאחר כ- 20 דקות נוספות. אנחנו ניגשות לע' – איך יתכן שהוא מסכים להתרחשות מסוג זה? הוא לא מתרשם שמשהו לא היה בסדר, אך מזדעזע מאיכות הקללות שספגנו ובעיקר (או אולי רק בגלל) מכך שהם נאמרו מפי חובשי כיפה. "זה לא מכובד", הוא מסכים, "אולי תכתבי מכתב לאבי רונסקי מנהל הישיבה באיתמר?"בכל הסיטואציה הבלתי נעימה הזו יש לציין נער אחד מתוך החבורה, אמיץ במיוחד, שמגן על זכות הפלסטינים לשבת באדמתם ומושך אליו את אש חבריו לישיבה.לאורך כל המשמרת תנועת העוברים דלילה, מלבד בדיקת המכוניות היוצאות משכם שנעצרת לעיתים תכופות מדי וללא סיבה נראית לעין המעבר זורם. אך התנהגות החיילים מכפירה – בשפה פטרונית, אלימה ובלתי מכובדת הם מנהלים את המחסום כרודנים מנוסים שהמרחש לנגדם הוא לא יותר מבידור טוב.