ריחן

ריחן, שבת 4.6.05, בוקר צופות: דניה כ., נועה ל. (מדווחת)10:30 - 12:15 תנועה ערה למדי במחסום. מעבר הולכי רגל התנועה זורמת ללא עיכובים. החיילים אדיבים ודוברי ערבית, משתמשים במלים כמו אדוני, גברתי, בבקשה, תודה, שיהיה לכם יום נעים, מע סלאמה. בסככת ההמתנה יש ברזים ומים. במכלאת המעוכבים יושבים שניים ובהמשך מספרם עולה לשמונה. יש במכלאה רשת צל, ספסלים והחיילים מציעים מים, אך לא מזדרזים לשחררם. הראשונים שוחררו לאחר כשעה וחצי. הבנו שתהליך בדיקת התעודות איטי מאוד. נוסף לשלטים המודפסים, יש היום גם כמה שלטי קרטון כתובים ערבית ביד, לדברי המתרגם שלנו המסר הוא רגיל: הכינו חפצים לבדיקה וכולי. מגרש החנייה עדיין סגור בתיל, והאנשים צריכים ללכת מרחק ניכר מהמכונית אל שער הבידוק.היום יכולנו להציץ בתוך המבנה החדש שעדיין לא פועל: השלטים מוכנים, עמדות בדיקה רבות, הכל מחולק למבוכים וחדרונים. מעבר רכבים עומס רב: בכל זמן במהלך המשמרת ממתינים 15-20 כלי רכב, לפחות 40 דקות כ"א. הבדיקות איטיות וקפדניות מאוד, מפרקים כל חבילה ובודקים כל מנוע, שתי מכוניות במקביל לכל היותר, למרות העומס ומספר החיילים הרב. לדברי שוטר משמר הגבול, הבדיקות קפדניות במיוחד עקב התרעה. יש הקפדה גם על מספר הארגזים-חבילות שניתן להעביר, ובכל זאת כמה עוברים עם מטען כבד יותר. נראה שהם בעלי רשיון מיוחד ומעברם נרשם. גם כאן החיילים נוקטים שפה הולמת, אבל הטון (המנגינה היא שקובעת) ושפת הגוף לא מכבדים ולא תמיד ענייניים.