מחסום ח'רבת עסלה 1231, מחסום ראס טירה מזרח (1263), מחסום ראס טירה צפון (1327)
מגמת הסיור לבקר בשערים העונתיים בשעות הפתיחה (לפי לוח הזמנים שהועבר ע"י הצבא) ולשוחח עם החקלאים העוברים בשערים. לשם כך תאמנו מראש עם ס. מחבלה ששימש כמורה דרך.
חירבת עיסלה 1231
8:10-8:25,
הגענו ב- 07:50 . השער נפתח ב 07:45, הסתבר ששעות הפתיחה צ"ל בין 07:45 – 08:00. עברו 8 אנשים (כך עפ"י דיווחי החיילים), וכשהגענו בדיוק ננעלו השערים. לא היו בשטח אנשים נוספים, שביקשו לעבור.
תודות לס. קצרנו דרך השדות, והתחברנו לכביש בין עזון לת'לת ובקרבת ת'לת ירדנו ימינה אל שער
ראס טירה מזרח 1263
שעות הפתיחה הרשמיות: 8:35-8:50
הגענו ב 8:14 וחיכינו עד 08:25, משלא נפתחו השערים צלצלנו למוקד ושם הבטיחו לנו שעפ"י המידע שבידם השער יפתח הבוקר. בשעה 08:40 עזבנו את המקום כדי להספיק לשער הבא. לא היו חקלאים בשער ולא הספקנו להיכנס לכפר ת'לת ולברר האם משום שאינם יודעים שהשערים נפתחים לחריש, או מסיבות אחרות.
חצינו את תלת' לעבר ראס עטיה וראס טירה. ברחובות כפר ת'לת התנופפו הדגלים האדומים של ג'בהת א- נוסרה. ילדים הסתובבו בכפר בגלל שביתת המורים שעדיין לא הסתיימה אך לא נראו סימני אי שקט, ואף לא נראו שוטרים פלסטיניים, שהתגודדו ביציאות ובכניסות מיישובים גדולים יותר, כמו עזון למשל.
חלפנו על פני הכפרים השלווים אל מדוואר, עזבת אל אשקר, עזבת סלמן, וראס עטיה אל ראס טירה.
הגענו לראס טירה צפון 1327
שעות פתיחה : 9:10 – 9:25 .
הגענו ב – 09:13 ומצאנו את השער סגור. לא היו אנשים בהמתנה ואף לא בסביבה הקרובה.
חזרנו דרך חבלה ונפגשנו עם חבריו של ס. שהיו אדיבים ומסבירי פנים וארחו אותנו על כוס תה פיתות וזעתר. השיחה נסבה על הרוח הרעה והגזענית שנושבת בחברה הישראלית. וכפי שאמר אחד מהם: פעם הייתה ביננו ובינכם מתיחות על רקע לאומני, היה ויכוח על אדמות, יהודים אל מול ערבים, עכשיו זהו יחס גזעני. אנחנו שחורים ואתם לבנים. פעם נהג לעבוד בארץ ולהסתובב מפעם לפעם בתל אביב, עכשיו הוא פוחד .
במשתלה אצל ע. מצאנו אותו משקה את השתילים וזועם על היחס המשפיל של החייל, שקלל וירק עליו, כיוון אליו נשק וסיכן את חייו, כשעבר במחסום עם בנו בן ה 13. החיילים האחרים עמדו וצפו במתרחש אך לא התערבו.