בעקבות ביקורת מצד ארגוני זכויות האדם: פלסטינים יוגדרו כקטינים עד גיל 18

על פי ארגוני זכויות האדם, מעל 700 קטינים נעצרים ומובאים לדין בשטחים מדי שנה. לפני כשנתיים אף הקים צה"ל בית משפט צבאי מיוחד לנוער באזור יהודה ושומרון. אולם, בניגוד לחוק הנהוג בתוך מדינת ישראל, בשטחים - רק צעירים עד גיל 15 נחשבו עד עתה כקטינים. מעתה, כך על פי החקיקה המתוקנת, גם צעירים בני 16 ו-17 יישפטו כקטינים בפני שופטים צבאיים, שעברו הכשרה כשופטי נוער. כמו כן, אתמול הודיע הצבא כי תיעשה הפרדה גם במעצר, והקטינים הפלסטינים יוחזקו בנפרד מהבגירים. כמו כן, אמורה החקיקה המתוקנת להבטיח שהורי הקטינים יעודכנו על מעצר ילדיהם וכן שהעצורים יהיו מודעים לזכותם לייעוץ של עורך דין לפני חקירתם - שני נושאים שלא הוקפדו עד עתה.

התיקון - צו עדכון לצו בדבר הוראות ביטחון - נחתם בשבוע שעבר על ידי מפקד פיקוד מרכז, אלוף אבי מזרחי. זאת לאחר שנתיים של עבודת מטה שנערכה בנושא בפרקליטות הצבאית ומערכת בית הדין הצבאיים - עבודה שנבעה בין היתר משורה של דו"חות ופעולות ארגוני זכויות אדם, שהציבו זרקור מעל נושא חקירת ושפיטת הקטינים בשטחים. במהלך עבודת המטה בנושא דאגה הפרקליטות הצבאית לעדכן את הארגונים הללו. אתמול, הגיבו הארגונים ברגשות מעורבים על ההודעה. נעמה באומגרטן-שרון - חוקרת בארגון בצלם שכתבה מחקר מקיף בנושא שפיטת קטינים בשטחים - אמרה ש"העלאת גיל הקטינות זה צעד מבורך, ועם זאת המצב עדיין בעייתי מכיוון שהחקיקה הצבאית עדיין לא מעניקה את ההגנות הראויות לקטינים. אין עדין נהלים מיוחדים לגבי נהלי המעצר של קטינים, כשמעצר בכלל אמור להיות המוצא האחרון כשמדובר בקטינים". לדבריה, צה"ל והשב"כ עדיין מבצעים מעצרים של קטינים באמצע הלילה, והשינוי בתיקון מחייב רק לעדכן את ההורים בדבר המעצר, בניגוד לחקיקה בתוך ישראל המחייבת לאפשר להורה ללווה את ילדו במהלך המעצר. "האחריות היא על הילד לספק את מספר הטלפון של ההורים", אומרת באומגרטן-שרון. "גם התיקון לגבי אזהרת הקטין בלשון המובנת לו על זכותו לדבר עם עורך דין לא מספקת, מכיוון שהיא לא מוודאת שידבר עם עורך דין לפני החקירה". לדבריה, "מצפים מהקטין לספק בעצמו מספר טלפון של עורך דין ואני לא מכירה קטינים שהולכים עם מספר עורך דין בכיס".  למרות העובדה שהקטין אמור להיות מובא בפני שופט נוער, בניגוד לנעשה בתוך ישראל, אין חיוב שייחקר על ידי חוקר נוער מיוחד. לדברי באומגרטן-שרון "הבעיה היא שבעוד בתי משפט לנוער בתוך ישראל מנסים בכל צורה למנוע את ישיבת קטינים בכלא - בשטחים, כלא ומעצר הם העונשים היחידים".

גם עו"ד גבי לסקי, שמייצגת קטינים רבים מהגדה בבתי הדין הצבאיים, מתחה ביקורת על השינוי. לדבריה מדובר ב"שינויים קוסמטיים" - גם לאחר השינוי נותר פער עצום בין מעמדו של קטין בבית הדין הצבאי לבין מעמדו של קטין בתוך הקו הירוק. כך למשל השינוי בחוק הצבאי לא משנה כלל את מעמדם של הנערים בנוגע לשאלת המעצר. "בדומה למבוגרים, יכולים קטינים להיות עצורים במשך 8 ימים לפני שיובאו בפני שופט. בישראל יש להביא קטין בפני שופט בתוך 12 שעות. הארכת מעצר מתבצעת על פי חוק הנוער הישראלי רק לאחר קבלת תסקיר משירות המבחן. מנגון שכלל אינו קיים בשטחים". לדברי לסקי, השינוי "הוא המשך למצב המחפיר המנוגד לכל האמנות הבינלאומיות לגבי זכויות ילדים ושלא מתיישב עם רוח חוק הנוער בישראל. אתה לא יכול להיות נאור בישראל ונבזה בשטחים".

גורם צבאי משפטי בכיר אמר על השגות ארגוני זכויות האדם ש"אין קטין שנשפט ללא ייצוג. גם אם הייצוג ממומן על ידי הקופה הציבורית. הנאשם צריך להגיד למי הוא רוצה שייפנו. בנוגע לליווי הורים, חידדנו את כל מה שנוגע להודעה על מעצר ואנחנו עובדים על איך לעשות את זה בצורה טובה ויעילה יותר. אנחנו עוד עובדים על נושא הליווי ובוחנים כיצד אפשר לעשות את זה". בנוגע לחלופות למעצר וכליאה אמר הגורם ש"הכנסנו הליך של תסקיר, שיתן רקע סוציאלי על הקטין ויציע חלופות. קצינת המטה לרווחה של המנהל האזרחי שהיא בעצמה עובדת סוציאלית מראיינת אותם ומציעה חלופות שיקומיות. מה שמכביד מאוד זה שכל נושא הרווחה הוא בסמכות הרשות הפלסטינית וניסינו בתקופה האחרונה לפנות אל גורמי הרווחה ברשות וכל פעם זה נדחה על ידם מסיבות שונות".