מחאת הפלסטינים: נסיעה עם המתנחלים | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחאת הפלסטינים: נסיעה עם המתנחלים

מחאת הפלסטינים: נסיעה עם המתנחלים

source: 
הארץ Online
author: 
עמירה הס

 

פעילים תושבי השטחים עולים על קווי אגד ביהודה ושומרון המשרתים בעיקר מתנחלים. עד כה נעצרו 6 בפעולה המכונה "נוסעי חופש"

  •  

 לקו אגד מספר 148 לירושלים, בתחנתו בצומת כוכב יעקב, המתין אתמול אחר הצהרים מספר גדול מכרגיל של נוסעים. מבט אחד הספיק כדי לקבוע שאין מדובר בציבור הרגיל שיוצא מהתנחלויות הסביבה. "אתה לא מתאר לעצמך מה קורה פה, ממש הזוי", לחש מישהו, חובש כיפה אל הטלפון הנייד שלו. דבריו התייחסו להמון רב של עיתונאים - על מצלמותיהם, מיקרופוניהם ופנקסיהם - ולצידם עשרות פעילים פלסטינים, בינלאומיים וישראליים - שהתגודדו סביב חמישה גברים ואישה אחת שעמדו בתחנה. הגברים והאישה, כולם פלסטינים, החליטו לנסוע לירושלים באוטובוס אגד, שמשרת בעיקר מתנחלים, בלי אישורי המעבר שישראל דורשת, ואשר עובר דרך מחסום חיזמא, האסור למעבר פלסטינים תושבי הגדה.

פעולתם אמורה להיות ראשונה בסדרת פעולות מרי אזרחי על מה שהיוזמים מכנים "מדיניות הבידול וההפרדה הדמוגרפית", שאינה מתירה לפלסטינים להגיע לירושלים המזרחית ומקיימת תשתית תחבורה כפולה בגדה המערבית - אחת לישראלים והשנייה לפלסטינים. את השראתם שאבו מפעולת "נוסעי החופש" של התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, שלפני חמישים שנה עלו, שחורים ולבנים, על אוטובוסים, כדי להפר את חוקי ההפרדה הגזעית במדינות הדרום.

"אנחנו חלק מהיסטוריה אנושית משותפת של מאבק לחופש", אמר באסל אל אערג', רוקח מהכפר אל ולאג'ה, שבעבר נעצר ועוכב כבר שש פעמים כשהפגין נגד חומת ההפרדה שמנתקת את הכפר מאדמותיו ומהערים הפלסטיניות הסמוכות. מכל השישה, רק אחד - פאדי קורעאן, מיוזמי תנועת ה-15 במארס הפלסטינית - עוד לא התנסה במעצר (לבד עיכוב של כמה שעות בהפגנה בנבי סאלח). "מעצר הוא חלק בלתי נפרד מההוויה שלנו, איננו מיוחדים", אמר. לכוחות הביטחון לא היה ככל הנראה מידע מוקדם על הגעת הנוסעים, אנשי התקשורת והמלווים שלוו על ידי כמה עשרות פעילים - שכן ג'יפ צבאי אחד הופיע רק כעבור כעשרים דקות. אחריו הופיעו גם כוחות מג"ב ומשטרה ורכב נוסף, כנראה רכב ביטחון של ההתנחלויות.

שתי תלמידות בית ספר עמדו והתבוננו נדהמות במתרחש. אחת סירבה להתראיין. השנייה ביקשה ששם ההתנחלות שבה היא גרה לא יצוין. "זה לא בסדר שהם פה. אם אלך לרמאללה ירצחו אותי", היא אמרה. "אלו השטחים שלנו מזמן", הוסיפה. ואולם חששות יוזמי הפעולה מפני תגובה אלימה של המתנחלים כלפיהם התבדו. בדיע דוויק, עובד סוציאלי מחברון, היה הראשון להביע את השתוממותו ולהגיד ש"המתנחלים אצלכם (אזור רמאללה, ע"ה) הם שקטים. לא כמו אצלנו בחברון".

בסביבות שלוש וחצי עלו השישה לאוטובוס, ואחריהם צבא של עיתונאים. חמישה מהם לבשו חולצות טריקו לבנות שעליהן נכתבו כתובות "צדק", "חופש", "לירושלים פנינו" ו"אנו נתגבר", בערבית ובאנגלית, ואילו השישי - מאזן קומסייה, פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטה בית לחם - היה לבוש חולצה ועליה ציור סמיילי. באוטובוס, מול כתריסר נוסעים מופתעים, הם הניפו דגל וכרזות, והנסיעה, בת כרבע שעה בלבד עד למחסום חזמא, עברה בשקט יחסי. מישהו סינן קללה עם המלה "חרא", ודוויק ענה לו, "אתה דתי, אתה לא מתבייש?". עיתונאית זרה שאלה נוסע מעפרה מה דעתו, והוא ענה לה, כך סיפרה, ש"הערבים יכולים לנסוע בכל מקום בארץ. היהודים לא יכולים לנסוע ברמאללה". אחר כך הסבירו לה כי הדובר היה חגי סגל, ממשוחררי מחתרת הטרור היהודית. האוטובוס הגיע למחסום חיזמא. שוטרים עלו ודרשו מדוויק ושרבאתי לרדת. הם סירבו. הנוסעים מהתנחלויות הגדה ביקשו לרדת. פחדת מהם, נשאל החייל ברדתו עם נשקו. "אני נראה לך מפחד?", ענה. אחר, לאותה שאלה, ענה: "אני לא מפחד מהם, רק ממהר". מישהי אמרה שלו היתה ברמאללה היו רוצחים אותה. צעירה אחרת אמרה "גם אני מהשומרון" והוסיפה "אני מרוצה. זכויות אדם הן מעבר לפוליטיקה".

הניסיונות הבאים של השוטרים לשכנע את השישה לרדת נעשו כבר כשהאטובוס יצא מהמחסום וחנה במגרש סמוך, על אדמת חיזמא שנכבשה ב-1967. שוטרים גררו את דוויק עד למדרגות, ואז יצאו - בלעדיו. שוטרים בדרגות שונות באו ויצאו. פעם איימו ופעם שידלו בנימה מנומסת. השישה המשיכו לסרב לצאת. הוויידה עראף, עורכת דין, אחת ממארגנות המשטים לעזה, נתנה לשוטרים את "דרכון הכבוד" הפלסטיני שיש לה (על השתתפותה במשט). כשנעצרה, לא ידעו השוטרים שהיא אזרחית ישראלית ואמריקאית. תשובות השישה, עד שנעצרו ונגררו החוצה היו: "זכותנו לנסוע לירושלים. למה המתנחל אינו צריך אישור כניסה? אינני מציית לחוקי אפרטהייד. אנחנו פלסטינים וזו פלסטין".