גם חוויה עוצמתית – וגם מאבק על ארץ ישראל דברי הנביא ישעיהו – "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים" – הולכים ומתרחשים לעינינו. החושך והשקר מתגברים. ארץ ישראל, ארץ הקודש, מולדתו הנצחית של העם היהודי – הפכה בפי כל העולם ל"פלשתין הערבית". גורל ארץ ישראל, משאת נפשו של העם היהודי, לה נכסף ושמר אמונים אלפי שנים, תלוי על בלימה: ברגע שנציג ערבי יסכים לחתום על הסכם ולוותר על "זכות" השיבה לתוך מדינת ישראל – יימסרו, חלילה, יהודה ושומרון (למעט אחוזים בודדים), ומאות אלפי יהודים יגורשו ויוגלו מבתיהם.גויים אנטישמים, נוצרים ומוסלמים, משתפים פעולה ומתחרים זה בזה בהצהרות שקר. "פעימה" נוספת במדרון החלקלק הזה הייתה לפני כשבועיים, כאשר אונסקו – ארגון ה"חינוך, מדע ותרבות" שליד האו"ם, קיבל את "פלשתין" כמדינה. בהמשך צפויה הכרזה על הר הבית, קבר רחל ומערת המכפלה כ"אתרי מורשת פלשתינית". התשובה, כמובן, הייתה אמורה לבוא מצד ממשלת ישראל: סיפוח מיידי של האתרים האלו למדינת ישראל, לקיחת כל הסמכויות והאחריות, והנהגת משטר יהודי מלא בהם (כולל הענקת אפשרות ביקור ותפילה לאלו שאינם יהודים). אך די ברור שצעד זה לא יינקט. ייתכן שיישמעו אמירות כלשהן, חסרות תוכן מעשי וממשי. יהודים רבים חשים מתוסכלים, ומנסים למצוא אפיק כלשהו לעשייה בעלת משמעות. ישנן אפשרויות רבות, ואני מציע לנקוט כשלב ראשון בצעד אחד שיעניק למשתתפיו גם חוויה עוצמתית ויוצאת דופן וגם חלק באמירה גדולה וברורה: עלייה ל′שבת חיי שרה′ בחברון. כל יהודי העולה לחברון לשבת זו מהווה קול נוסף באמירה הגדולה של העם היהודי כלפי כל העולם (וגם בתוך מדינת ישראל): מערת המכפלה, נחלת האבות והאמהות, הקניין היהודי הראשון בארץ ישראל, שלנו היא! אין איש או גורם כלשהו בעולם שיוכל לערער על הבעלות הנצחית של העם היהודי על מערת המכפלה. עשרות אלפי יהודים העולים לחברון וגודשים את מערת המכפלה מהווים יחד אמירה ברורה וחותכת, המהדהדת בעולם כולו: העם היהודי אינו מפקיר, ולא יפקיר לעולם, את ארץ ישראל ואת אתריה הקדושים. איש לא יוכל לערער את האמת הנצחית, הברורה והמוחלטת הזאת.

בשבת הזאת יותר מאשר בכל יום אחר המוני חיילים גודשים את העיר,

היהודים המהלכים ברחובות לא שוכחים לרגע להתעלל בפלסטינים שעדיין חיים בחברון באזור H-2 והפלסטינים מתבצרים בבתיהם.

היהדות של נועם ארנון וחבריו היא יהדות שאינה רואה ממטר את האנשים שהם לא יהודים. בשבילם יהדות היא עניין של כוח ואלימות.

חגית עופרן – כן אותה חגית שהיא הגיבורה שלי ושעל קירות ביתה פעילי הטרור היהודי ריססו כתובות נאצה נותנת פירוש אחר לפרשת חיי שרה.  ראיון עם דוב אלבוים :http://www.youtube.com/watch?v=E0sUWtbBMpQ

עמנואל לווינס הפילוסוף היהודי

נותן פירוש אחר ליהדות : "פני הזולת מורות לי אחריות שלא ניתן לשלול, הקודמת לכל הסכמה חופשית, לכל ברית, לכל חוזה…"האחר הוא אדם העומד לפני, בשבריריותו ובקריאתו אלי.

מן האחר שהוא הזולת שלי, עד "הכולו אחר", "האחר המוחלט" –

האלוהים, האל מתגלה לי, או לפי המושג החסידי, הוא עולה במחשבתי, ברגע שמתעוררת בי תחושת האחריות, אי-האדישות, כלפי רעיי.

"ההוויה מתקיימת בזכות האתיקה של האדם. מלכות השם תלויה בי. אלוהים מולך רק על-ידי סדר אֶתי, דווקא היכן שהאדם מתחייב לאחר. העולם ישנו לא מפני שהוא מתעקש בהווייתו, לא מפני שסיבת ההֱיוֹת היא להיות, אלא מפני שהאנוש עשוי להצדיק את הווייתו. האנוש הוא, לפני כל נחישות אנתרופולוגית, עצם האפשרות של להיות-למען-האחר".

האחר במקרה הזה – הוא הפלסטינים בחברון .

אני מקווה , משתוקקת שיותר ויותר אנשים יבחרו ביהדות של לווינס ולא ביהדות של נועם ארנון .

כך אולי תוכל להיות הוויה יהודית בחברון כזאת שתחייה בדו קיום עם הפלסטינים ולא על חשבונם.

ובפרשות חיי שרה הבאות גם הפלסטינים יוכלו לחייך.