בסוסיא הפלסטינית מחלקים צווי הריסה לבית הספר.

לאחר מאמצים רבים של אנשים רבים וטובים אושר לחירבאת טוואני הכפר הפלסטיני החזק של תושבי האזור להתחבר לצינור מים. שנים על שנים הם נשענים על בורות  מים ובשנות בצורת מצוקת המים קשה. אנחנו עוד זוכרות את הרעלת בורות המים שהתרחשה שם ב-2004. תרנגולות שחוטות זרקו לבורות.

ראו זה פלא תוך כדי החפירה לצינור המים נזכר מי שנזכר שיש שם אתר ארכיאולוגי ראוי לחפירה.

המינהל האזרחי דוחה את התקנת קו מים ליישוב גדול זה עד להשלמת החפירות הארכיאולוגיות כי כידוע העבר היהודי שלנו, בין אם יתגלה כאן ובין אם לא, יותר חשוב מחייהם של בני אדם לא יהודיים שנבראו בצלם.

אנשי המקום  מספרים לנו ש:

1. בשבוע שעבר נכרתו עוד 21 עצי זית בוגרים ע"י מתנחלים
2. זה מספר שבועות שישנן בעיות קשות בנוגע לליווי ילדי ביה"ס. איחורים של הליווי, הפקרת הילדים ע"י הליווי וכו’
3. ביום שישי פלשו כ-100 מתנחלים מכמה כיוונים לחירבאת טוואני, מלווים כמובן בכוחות הצבא. חלקם של המתנחלים נשאו נשק. הם הגיעו לאיזור "ביה"כ" תקעו  בשופרות והתפללו במקום.

המתנחלים הגיעו ל"טיול" ביום שישי ה-4.2.2012  במסגרת הטיולים שעורכים אנשי "מרכז סיור ולימוד סוסיא" בפרסומת  שלהם לטיול הם כותבים: "הסיור יעסוק בנדודי דוד בדרום הר חברון, תוך מתן דגש לייחודיות בחיים שעל ספר הארץ הנושבת, על גבול מדבר יהודה. התלמידים יראו את הרקע הגיאוגרפי לחיכוך שבין דוד ונבל הכרמלי"

הסיור החל בבריכות של כרמל,

למתנחלים "מותר" להיכנס לאזור A  אזור בשליטת הרשות הפלסטינית. הם לא הגיעו לשם לבד, כוחות צבא ומשמר הגבול ליוו אותם לאורך כל הדרך. (ממש הגנה על מדינת ישראל). לאחר מכן חצו את כביש 317 ונכנסו ברגל לחירבאת טוואני, שהם הולכים לכיוון אתר העתיקות "בית הכנסת"

קבוצה גדולה של אנשים – לא מודיעים כלום קודם. יום שישי, השעה עשר בבוקר, וגברי הכפר נמצאים במסגד לתפילה.

הבהלה בכפר גדלה. הם מפחדים מהמתנחלים, וגברי הכפר באים למקום

הצבא כמובן מגן  על "אדוני הארץ", ומשמר הגבול לא נותן לפלסטינים לעבור.

החבר’ה ה"טובים" מחוות מעון יורדים להיפגש עם חבריהם, ובדרך מפחידים את ילדי הכפר

 בבוקר שהיינו שם, שוב איחר הליווי הצבאי לקחת את הילדים לבית הספר.

מיכל חברתי למשמרת כותבת: "חכמי חלם שלנו לא חושבים (או לא מעיזים) למנוע מבריוני חוות מעון להשתלח בילדים.יותר פשוט, הוגן וזול להצמיד משמר צבאי לקבוצת ילדי ביהס בוקר בוקר. מישהו מאיתנו מנסה להציב את המשוואה הזאת במקומותינו?"

ואין, באמת אין, לאן להוליך את הבושה.