בזמן שגולני בחברון: ההתנכלות למקומיים מחמירה | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

בזמן שגולני בחברון: ההתנכלות למקומיים מחמירה

בזמן שגולני בחברון: ההתנכלות למקומיים מחמירה

source: 
הארץ Online
author: 
עמירה הס

 

תושבים מדווחים על עלייה באגרסיוויות החיילים מאז סוף דצמבר. אפשר לסווג את סוגי ההתעמרות: עיכוב שרירותי, הכאה, העלבות, פריצות

 

השמועה אומרת שחיילי גולני יישארו בשטח עד מאי, ובחברון מודאגים. מודאגים מאוד. מאז החליף גולני בסוף דצמבר 2011 את גדוד שמשון של חטיבת כפיר, שהחליפו את גבעתי - הבחינו תושבי העיר בהרעה ברורה בהתנהגותם של החיילים. שותפים לאבחנה ולדאגה המשקיפים הבינלאומיים שנמצאים בעיר גם יהודה שאול מ"שוברים שתיקה", המומחה הישראלי מספר אחת לענייני המקום המיוסר הזה, H2 בעגת אוסלו, השטח העירוני שבו המתנחלים והצבא שולטים שלטון ללא מצרים, אומר שהיחידה הזאת אגרסיבית יותר מקודמותיה.

מהי הרעה? לדברי עדים זה עיכוב ממושך דווקאי במחסומים, שחוצצים בין חלק העיר המתנוחל לבין שאר חברון (H1), התעקשות לפשפש בילקוטיהם של ילדים שחוזרים מבית הספר, הצקות לילדים, הכאת אנשים, מעצר פעילים עממיים.

על סמך עדויות ראייה ועדויות של תושבים, משקיפים בעיר הכינו רשימה חלקית של תקריות מעין אלו, מאז סוף דצמבר. "אנחנו לא מספיקים לבדוק ולרשום את כל התקריות", אמר ל"הארץ" איש CPT, אבל הן כה רבות שהיה אפשר לסווג אותן: עיכוב, הפחדה, התעמרות ומעצר ילדים ונוער; עיכוב שרירותי של פלסטינים ו/או מניעת גישה לכבישים ורחובות; הכאה או איום על תושבים מעוכביםinfo-icon; התעמרות והעלבות על רקע דתי; פריצה לבתים ולרכוש פלסטיני; התנכלות לפעילי זכויות אדם מקומיים ובינלאומיים. הנה מקבץ אחרון, גם כן חלקי, של טענות מסוף ינואר ותחילת פברואר:

חיילי גולני בפעילות מבצעית בחברון
חיילי גולני בפעילות מבצעית בחברון . צילום: ניר כפרי

30 בינואר: חיילים חייבו אדם להישאר בחוץ (במזג אוויר גשום וקר) למשך שעה שלמה, משום שתיקן את צלחת הלוויין שעל גגו. החיילים אמרו לו שבעתיד עליו לבקש אישור מיוחד כדי להיות על גגו. חיילים הקיפו בית פלסטיני בתל רומיידה, רמסו את גינת הירק וכיוונו אורות פנסים אל בני הבית. במשך כעשרים יום החיילים התאמנו בשטח הבית, כולל צעקות, זריקת רימוני הלם בשעות הבוקר המוקדמות ופריצה לבית.

2 בפברואר: אחר הצהריים שני חיילים עצרו שני ילדים, כבני 12 ו-14. הם החזיקו אותם במשך כ-45 דקות ברחוב השוהדא ליד הכניסה לבית הקברות המוסלמי. אחר כך לקחו החיילים את הילדים דרך בית הקברות אל הבסיס הצבאי. הם החזיקו אותם שם במשך כשעתיים ושיחררו.

בזמן סיור צבאי 11 חיילים נכנסו למסגד ליד שוק התרנגולות בעיר העתיקה, בלי שחלצו את נעליהם, ונשארו במסגד במשך כעשרים דקות.

4 בפברואר: חיילים בשער העירייה תפסו ארבעה ילדים, בערך בגיל תשע, ולקחו אותם לסמטה. הם טענו שהילדים זרקו אבן. עדי ראייה אמרו ששמעו משהו שיכול להיות אבן קטנה שנפלה, אבל לא ראו שאותם ילדים יידו אבן. עד ראייה סיפר שאמר לחיילים שהילדים אינם גדולים מספיק כדי להיעצר, והחיילים ענו שבכל מקרה הם יעצרו את אבות הילדים. הם שיחררו את הילדים אחרי כחצי שעה.

6 בפברואר: שישה חיילים באו לבית הספר קורדובה בתל רומיידה בזמן צאתם של התלמידים. הם תפסו שני ילדים כבני 11 ועיכבו אותם, אמרו להם שהם ייעצרו על יידוי אבנים. כמה מורים והמנהל אמרו לחיילים שהילדים לא יידו אבנים. החיילים אמרו שהפעם הם ישחררו את הילדים, אבל אם הם יידו שוב אבנים על ישראלים הם יעצרו אותם ויעשו צרות לכל בית הספר.

7 בפברואר: חיילים עצרו אזרח זר העובד עם ISM (International Solidarity (Movement ליד מחסום (עמדה צבאית) קורדובה, ואמרו לו שאסור לו לצלם. הוא הפסיק לצלם, אבל החיילים לקחו אותו בכל זאת לתחנת משטרה. הוא שוחרר לאחר כמה שעות, אבל החיילים שבו ועצרו אותו בעשר וחצי בלילה. באותו לילה הם עצרו חבר ISM אחר לכשעה וחצי.

8 בפברואר: בשעות הבוקר המוקדמות חיילי גולני ומג"ב פשטו על לפחות 30 בתים בעיר העתיקה. הם היכו בדלתות ברוביהם ובנעליהם, פרצו ושברו מנעולים וביצעו חיפושים בין כל כלי הבית. הם החזיקו משפחה ובה שמונה נפשות, כולל שני ילדים קטנים, בחדר קטן בבית במשך ארבע שעות, וגם לא התירו להם לצאת לשירותים. במקרה אחר הם נעלו בחדר לבדה ילדה הלוקה בשכלה וסובלת מקשיי נשימה. שאר בני המשפחה אולצו להישאר בחוץ בזמן החיפוש. אדם אחד סיפר שהחיילים שפרצו לביתו טענו שילדיו זרקו אבנים. ילדיו הם בני פחות מארבע. החיילים הותירו בבתים זגוגיות שבורות, מנעולים מנותצים, חפצים מפוזרים.

הניסיון וההיגיון אומרים שדובר צה"ל אינו יכול להתייחס בתוך יומיים לריבוי כזה של עדויות וטענות. לו הסתפקנו בדיווח מפורט על תקרית או שתיים - האופי המצטבר היומיומי של ההחמרה באגרסיוויות היה הולך לאיבוד. וכך גם זמן יקר. כאן אורך הרוח המקצועי עמד בסתירה למשימה המקצועית - להקשיב ולתת קול לתחושת הדחיפות והדאגה שמאחדת בימים אלו את תושבי חברון. כך או כך, להלן תגובת הדובר: "בעקבות פנייתם של תושבים ומשקיפים בינלאומיים על יחס החיילים בגזרה, נמצאו כמה מקרים נקודתיים בהם היתה חריגה מפקודות הצבא. הנושא טופל משמעתית. מקרים אלו הנם יוצאים מן הכלל ואינם משקפים את התנהלות הכוחות בגזרה".