את האבן זורקת היד החלשה
עד יוני 1967 נחרת בתודעה - גם בתודעה הערבית - כי דוד, זה שיצא לקרב מול גולית ואבן בידו, הוא הישראלי שעמד בגבורה מול המפלצת הערבית שאיימה לרסק אותו. המאבק של מדינת ישראל הוצג כמאבק של מדינה אחת קטנה מול הרבה מדינות גדולות ורשעות. במלחמה ב-67’ התברר, שהמצג הזה אינו משקף את המציאות בשטח, שישראל אינה דווקא הצד החלש, ובאחת התחלפו התפקידים.
הביטוי המושלם של חילוף התפקידים היה באינתיפאדה הראשונה, כשהפלסטינים הם שאחזו באבנים מול הכוחות הגדולים של ישראל. האבן והפלסטיני שהחזיק בה הביכו קודם כל את העולם הערבי, כי העולם הערבי סירב להודות שהוא בסך הכל דוד קטן, ובלי אבן. המשורר הנודע ניזאר קבאני התקשה להאמין כשראה ילד פלסטיני חסר כל, מצויד רק באבן, מביס חייל ישראלי חמוש מכף רגל עד ראש: "סינוורו את עיני העולם", כתב, "ואין בידיהם חוץ מאבנים... כאור האירו וכבשורה הופיעו".
זוהי הסיבה לכך שהטינה לאבן, שאנו עדים לה היום, גדולה אף יותר מהטינה לפיגועי דמים. מקור הטינה הזאת הוא בהחלפת המשתמשים באבן. למה זה חשוב? מפני שבאבן טמון כוח מוסרי. היא מסמלת את הקטן מול הגדול, את החלש מול החזק. וכאשר הנשק הזה נשלל מצד אחד, חזק ככל שיהיה, הוא בדרכו להפסיד, גם אם תארך הדרך.
היהודים החלשים שרדו במשך דורות באירופה שהתאכזרה אליהם מפני שהכוח המוסרי היה לצדם. לרוב, הצד המוסרי מנצח. ואולם האשראי המוסרי העצום שהוענק ליהודים אחרי מלחמת העולם השנייה לנוכח הפשעים הנוראים שנעשו נגדם נוצל לרעה על ידי מנהיגיהם ביחסם לפלסטינים. זה היה ניצול שלא תאם את רוח הערכים שאליהם שאפו אלה ששילמו בחייהם במלחמת העולם הארורה.
חבל. הדברים היו יכולים להתנהל אחרת. כרגע אין אשראי לאלה שהיו חלשים ומוסריים כי באבן טבועה סגולה מדהימה: היא מחליפה ידיים וצדדים בלי קושי. היא תנוח בכף יד של ישראלי באותה חמימות שבה תנוח בכף יד של ערבי. כל עוד היד היא ידו של הצודק והחלש בעימות, האבן תימשך אליה. לכן עברה האבן מהיד הישראלית ליד הפלסטינית. לכן רב היום הרוגז נגד הכיבוש הישראלי בכל העולם, חוץ מבארצות הברית.
המהומה סביב המאמר של עמירה הס (“התחביר הפנימי של יידוי אבנים”, “הארץ”, 3.4) היא זעקת שבר של ילד שלקחו ממנו את הצעצוע שייחד אותו משאר הילדים. כרגע, עם מכותר, שאדמתו מבותרת ובניו נמקים בבתי סוהר, מקבל לידיו את הפיקדון של המוסר. ועם זאת כדאי להזכיר, שזהו פיקדון זמני בלבד, שלא יישאר בידי מי שיעשה בו שימוש לא מוסרי.
- התחבר בכדי להגיב