משפחת עיאד מאבו דיס, לדוגמה, מחזיקה בבעלות על מלון קליף. המלון שוכן במרחק 200 מטרים מבית המשפחה, אך לרוע מזלה הגבול המוניציפאלי של העיר עובר בין הבית והמלון. ב-2003 החליט האפוטרופוס להכריז עליהם כנפקדים ולהעביר את הבעלות על המלון לרשות המדינה, וכיום הוא נטוש. מקרים דומים התרחשו כמעט בכל שכונות מזרח ירושלים. עו"ד סאמי ארשיד מייצג משפחה מבית חנינא הישנה, הנמצאת בשטחים, ומחזיקה בבית שנמצא בבית חנינא החדשה, מרחק של כמה מאות מטרים אך בתוך ירושלים.

חומת ההפרדה בשכונת אבו דיס במזרח ירושלים. צילום: אמיל סלמן

ב-1968 הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מאיר שמגר, שלא להפעיל את החוק במזרח ירושלים, אך הפעלתו חודשה עם הקמת ממשלת הליכוד ב-1977. ב-1992, תחת ממשלת רבין, שוב ניתנה הוראה שלא להפעיל את החוק בירושלים. ב-1997 שוב חודשה המגבלה וב-2004, בהשפעת ראש הממשלה אריאל שרון והשרים נתן שרנסקי וזבולון אורלב, החליטה הממשלה להשיב לאפוטרופוס את כל הסמכויות לתפוס נכסים בירושלים, בניגוד לעמדת משרד המשפטים.

בשנת 2005, כתב היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מכתב חריף בו הוא מורה להפסיק את הפעלת החוק בירושלים. "הפעלת סמכויות האפוטרופוס לנכסי נפקדים על נכסים במזרח ירושלים מעוררת קשיים משפטיים רבים, הן הנוגעים לתחולת החוק ולסבירות החלטתו, והן בהיבטים של חובות מדינת ישראל כלפי כללי המשפט הבינלאומי המנהגי", כתב מזוז, שהתריע מפני ההשלכות הבינלאומיות של המהלך. ב-2006 פסק גם שופט בית המשפט המחוזי בועז אוקון כי יש לבטל את חוק נכסי נפקדים בירושלים, אך בסוף אותה שנה הגישה המדינה ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטתו.

לפני כשבועיים קיים הרכב מורחב של בית המשפט העליון דיון בערעור בארבעה תיקיםבהם נלקחו נכסים במזרח ירושלים מתושבי השטחים על פי חוק נכסי נפקדים. בדיון הורו השופטים לוינשטיין להתייצב בפניהם באופן אישי כדי להסביר את עמדתו. אתמול הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי היועץ מאשר את החוק. "היועץ נדרש לסוגייה, והחליט כי אכן המצב המשפטי הוא שנכסים המצויים במזרח ירושלים, ובעליהם הם תושבי איו"ש, הם נכסי נפקדים. כך עולה מלשון החוק ומפסיקת בית המשפט העליון", נכתב בהודעה.

עם זאת, קבע היועץ כי ארבעת התיקים שהגיעו לבית המשפט העליון יופנו לוועדה המיוחדת שפועלת על פי חוק נכסי נפקדים, כדי לבחון אפשרות לשחרר את הנכסים מידי האפוטרופוס ולהשיבם לבעליהם המקוריים. התובעים הפלסטינים התנגדו לפיתרון הזה שכן יש בו משום הכרה בהפקעת הנכס, שעתה יש להגיש בקשה מיוחדת כדי לשחררו. בנוסף, הודיעה הפרקליטות כי הנושא כולו יובא לעיון הדרג המדיני. הדיון הבא בבית המשפט העליון נקבע לחודש ספטמבר ואז אמור ויינשטיין להתייצב באופן אישי ולהסביר את עמדתו.

להחלטה בעניין תחולת החוק על מזרח ירושלים השלכות משמעותיות על ההתנחלויות היהודיות בשכונות הפלסטיניות בעיר, שכן חלק ניכר מהנכסים שנתפסו על ידי עמותות המתנחלים הושגו באמצעות חוק נכסי נפקדים.  

משפטנים המקורבים לנושא הסבירו כי מזוז לא ביקש לבטל את חוק הנפקדים בירושלים, אלא רק לא להפעילו ולכן גם הורה להגיש את הערעור על החלטתו של השופט אוקון. מבחינה זו, בהחלטה של ויינשטיין יש משום המשך הקו של מזוז ולא סטייה ממנו. התובעים הפלסטינים תקפו מצדם את היועץ המשפטי על כך שבחר שלא לבקר את תחולת החוק בירושלים במסגרת תשובתו לעליון.