בכפר סוסיא חיים בספר של ג'ורג' אורוול
ישראל הנרדפת הודפת שנים את המתקפות האנטישמיות עליה. האשמה מרושעת במיוחד היא הטענה שאנחנו ישות קולוניאליסטית, שגזלה וגוזלת אדמה מערבים לטובת היהודים. ההחלטה האמורה מספקת כלים לשוניים גאוניים במאבק ההרואי של מדינתנו לגרש ערבים וליישב במקומם יהודים, תוך הצגתו בפרהסיה כמעשה של נאורות, אהבת הזולת, האדרת הסדר והתכנון המודרני. המלצתנו החמה היא להיעזר בטקסט גם בדיונים על הקמת היישוב היהודי חירן על חורבות אום אל־חיראן ולהקמת פארק לאומי באדמות עיסאוויה.
ומכאן לנימוקים בהרחבה:
1. הכפר חירבת סוסיא, שבדרום הר חברון, קיים מאז שנות ה–30 של המאה ה–19 לפחות. בשנות ה–80 של המאה ה–20 חיו 25 משפחותיו במערות ובחלקי מבנים עתיקים שנשמרו, והתפרנסו מרעיית צאן ומענף הזית. יפה עושה מועצת התכנון העליונה כשהיא לא מתחשבת בהיסטוריה זו. מהן 180 שנה לעומת נצח ישראל?
2. ב–1986 גירש צה"ל את התושבים מכפרם, שהוכרז אתר ארכיאולוגי. ויפה השתיקה פה, משום שאיננו רוצים שידובר בשכונות יהודיות באתרים ארכיאולוגיים, כדי שהאנטישמים לא יגידו שאנחנו נוהגים איפה ואיפה.
3. צה"ל גירש עוד שלוש פעמים את המגורשים של 1986 וצאצאיהם. הם גורשו וחזרו למה שאפילו הקוסמת של ייהוד הטרשים, פליאה אלבק, קבעה שהן אדמות פרטיות, ולכן אינן יכולות לשמש את ההתנחלות סוסיה, שהוקמה ב–1983. גם זה לא רלוונטי, אם כי שובם לאדמותיהם מוכיח עד כמה מדינתנו רחומה. הרי יכולנו לגרש אותם לירדן!
4. בהחלטה נקבע שהעיר יטא והרשות הפלסטינית לא יוכלו לעמוד במטלה של הכנת תשתיות לכל המקבצים הפלסטיניים המפוזרים. האם זו עמדת חבריה הפלסטינים של הוועדה? מה פתאום, אין דבר כזה נציג פלסטיני בוועדה שקובעת איך הפלסטינים יחיו. רק אנחנו יודעים מה טוב להם.
5. ככתוב בהחלטה: "תכנון אשר מיטיב עם תושבי הקהילה, ראוי שישמש קהילות שלמות, ולא מקבצים קטנים" (בסוסיא יש כיום 40 בתי אב, 300 נפשות). ובעברית חבויה: מה שטוב ליהודים (חוות יחידים, מאחזים עם שמונה משפחות שמוכשרים כהתנחלויות, מקבצי קרוואנים מפוזרים שהופכים לשכונות פאר מסובסדות) - רע לערבים.
6. "תכנון ראוי לוקח לכלל שיקול גם שיקולי צדק במישור הזמן (צדק תוך דורי וצדק בין דורי)": תאווה לחיך, המשפט הזה. מה הוא מכסה? שאנו מתכננים שבמישור הזמן לא יהיו ערבים בציר המרחב. לא צודק שבתוך הסדר המופתי של אביגיל וסוסיא וחוות מעון ולוציפר ומעון ומצפה יאיר והמאחזים האחרים הבאים עלינו לטובה יהיה "כאוס תכנוני במרחב יטא", בדמות מקבצי חושות פלסטיניים.
7. עמותת "שומרי משפט, רבנים למען זכויות האדם" מלווה את סוסיא זה שנים לא רק בהכנת תוכנית המתאר, אלא גם בעתירות נגד תוכניות ההריסה של המינהל האזרחי ותלונות על פלישות כרמים כשרים לאדמותיו והתקפות של אלמונים. אבל ועדת המשנה חושפת שהתוכנית הפלסטינית "גוזרת את גורלו של הילד (הפלסטיני) לחיים בתוך כפר קטן, מנוון, שאין לו את הכלים להתפתחות... אין בתוכנית הזו כל תקווה לקדם את האוכלוסייה מעבר לעוני ולבערות בהם נציגיהם שומרים אותם". שומרים... שומרי משפט... הנציגים. כך, ברמיזה, חושפים פקידי המינהל האזרחי את פרצופם האמיתי של הרבנים האלו, עם עורכת הדין קמר משרקי אסעד והמתכנן ראסם חמייסי.
8. "התוכנית הנוכחית מהווה עוד ניסיון למנוע מאוכלוסייה דלה וקשת יום את האפשרות להתקדם". הבלשן עידן לנדו, בפוסט האחרון בבלוג שלו, כתב שהוא מוטרף במיוחד מה"עוד". אכן, מלה קסומה, שמצהירה: כל מי שמסייעים לאנשי סוסיא להישאר באדמתם (רבנים, תעאיוש, ארגונים בינלאומיים) רק מונעים מהם את האפשרות להתקדם. רק חברי הוועדה לתכנון ורישוי - היו"ר האדריכל דניאל חלימי, נציג היועץ המשפטי ניב יערי, נציגת איכות הסביבה נינה לביבסקי, נציגת תשתיות מלי כהן ונציג הממונה על רכוש ממשלתי ונטוש, עקיבא יעקב - יודעים מה טוב לערבים.
- התחבר בכדי להגיב