בשעה שנטען כי רשויות החוק מגלות חוסר אונים באכיפת הסתה לגזענות ברשתות החברתיות, בחברה הערבית יש האומרים כי ביותר ממקרה אחד בשנים האחרונות עיכבה המשטרה לחקירה ואף עצרה פעילי פייסבוק או בלוגרים פלסטינים וערבים־ישראלים. אחת הדוגמאות שאותה מציינים שם היא זו שפורסמה לפני כשבועיים ב"הארץ" ובה תואר כיצד עיכבה המשטרה את הצלם אמיר עבד־רבו ממזרח ירושלים לחקירה, משום שפרסם סטטוס בו כינה את ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, "ראש עיריית הכיבוש".

הסטטוס שפרסם עבד-רבו.

במקרה אחר, ראזי נאבולסי - פעיל חברתי, בלוגר וסטודנט - שהה באוקטובר האחרון שבעה ימים במעצר וחמישה ימים נוספים במעצר בית בחשד לפרסום דברי תמיכה בארגון טרור והסתה לאלימות או לטרור. זאת, בעקבות פוסטים שפרסם בדף הפייסבוק ובחשבון הטוויטר שלו.

בית משפט השלום בחיפה האריך את מעצרו פעמיים ועררים על החלטותיו נדחו על ידי בית המשפט המחוזי. "מדובר בעבירות חמורות שכוונו נגד ביטחון המדינה", נכתב בבקשת המעצר של המשטרה, "קיימת מסוכנות ששחרורו של החשוד ממעצר עלול לסכן את שלום הציבור וביטחונו ולשבש את החקירה". עו"ד פאדי חורי, מהמרכז המשפטי עדאלה, שייצג את נאבולסי אומר שהחקירה בעניינו התנהלה במשך שלושה חודשים כחקירה סמויה, באישור פרקליט המדינה, שבהם הסתובב חופשי למרות "המסוכנות" הנשקפת ממנו לציבור – זו שעל יסודה ביקשה המשטרה להצדיק את המעצר הממושך. לדבריו, לאחר החקירה התברר, שראזי נחקר, בין היתר, על פוסטים בני שנה ושנתיים. נוסף לכך, לדברי הפרקליט, אחד השיתופים שזכו להתייחסות מפורטת בחדר החקירות היה שירה של הזמרת הלבנונית ג'וליה בוטרוס, "יום אחד", שאת מלותיו ציטט מעל הקישור: "מחר ייגמר הסיוט ובמקום השמש יאירו שמשות ועל אדמת המולדת השמורה ניפגש יום אחד". כמו כן הוא נחקר על קריאה להפגין נגד תוכנית פראוור־בגין.