תמונה:
למראית עין של אכיפת חוקים וגיוס טענת הביטחון, מכשיר השלטון הישראלי השתלטות על קרקעות פלסטיניות תוך נישול וגירוש בעליהן, וזאת לשם מימוש החזון של ייהוד ירושלים, שבבסיסו העיקרון: יותר שטח - פחות בני אדם.
מתוך הדוחות:
1.
...כשנכנסנו, ראינו שעל לוחות המודעות באולם ההמתנה נתלו הודעות רבות על הפקעת קרקעות. צווי ההפקעה נכתבו כולם בעברית. הדוח המלא כאן
המציאות עבור הפלסטינים בירושלים המזרחית, לאחר סגירת חומת ההפרדה, היא ניתוק ממרבית חלקיה של הגדה המערבית ומבני משפחתם שנותרו בעברה האחר.
רבבות בני אדם אלו אינם אזרחי המדינה. הם סופחו להיות חלק מהגדרת "העיר שחוברה לה יחדיו", קיבלו מעמד של תושבות קבע ללא זכויות אזרח או שוויון בפני החוק, כשאת מעמדם, שהוא על תנאי, הם עלולים לאבד בכל רגע וללא התרעה מתוקף חוקים ישנים כחדשים (כחוק האזרחות) ולגחמת שר הפנים.
מתוך פרסום של בצלם: "שלילת מעמד התושבות וזכויות סוציאליות מפלסטינים ששהו בחו"ל שבע שנים לפחות, או שאינם מסוגלים להוכיח "מרכז חיים" בירושלים".
2.
...גננת, שכמו רבים בעזרייה, הייתה בעלת תעודה כחולה אך זכויות תושב ירושלים נלקחו ממנה כי "היא לא גרה בירושלים", אלא כמה מאות מטרים מהגבול המוניציפאלי ששרטטה ישראל. הדוח המלא כאן
3.
...בנו בן ה-40 ששב לא מכבר מארה"ב, שם התמחה במדע הביולוגיה ועבד מספר שנים במקצועו, נעצר בשעות הצהריים במחסום כשהציג לחיילים את תעודת הזהות הכחולה, היא תעודת תושב ירושלים.
הוא הועבר לבסיס שבאגף האחורי של המחסום.
בטרם נלקח ממנו הטלפון (כמקובל) הספיק להודיע את הקורות אותו לאחותו, שהזעיקה את האב....שטילפן למפקד המתקן ועודכן: שאותו, את קצין המשטרה, החוק מחייב להעביר את הנושא לטיפול משרד הפנים, ושעד לסיום ההליך, בנו יהיה נתון להשגחתם ועינם הפקוחה של נציגי שלטון החוק, כמו היה פושע נמלט.
בעודו משיח את אשר על לבו, מונה את העבודות שעבד בשנות בחרותו כדי שתשיג ידו לשלוח את ילדיו לטובים שבבתי הספר, נתכרכמו פניו ועיניו החלו זולגות דמעות שמלאו את נתיבי החריצים שבקמטי פניו. בכף יד מיהר ושפשף את לחייו, כמו היו הדמעות עקיצת יתוש טורדני ולא פרץ רגשות שגאה משהכתה אותו הידיעה שיהיה עליו להיפרד מבנו, שיאלץ, על-פי חוקי המדינה המפלים בין אדם לאדם בשל מוצאו, לחפש את עתידו במדינות הים ולא יוכל להשתקע במולדתו ובסביבתו הטבעית שהיא מרכז חייו. הדוח המלא כאן
עפ"י נתוני עמותת עיר עמים, אחוז משלמי מיסי הארנונה הגבוה ביותר בירושלים הוא בקרב תושבי מזרח העיר, בשל חששם התמידי פן תילקח מהם תעודת התושב (הכחולה) והם יגורשו מבתיהם. יתרונה עיקרי של התעודה שברשותם, אינו כפי שנוהגים לחשוב הזכות לדמי הביטוח הלאומי, אלא חופש התנועה שהיא מקנה לבעליה.
למרות שהם גרים בשטח שיפוט עיריית ירושלים ומשלמים את מסיה באדיקות, בכל האמור בשירותים עירוניים שהם חובת העירייה לתושביה - עומדים הם בפני שוקת שבורה: מבני בתי הספר במזרח ירושלים אינם ראויים לשמש כיתות לימוד ולצפיפות בכתות אין אח ורע. מסיבה זו אלה שידם משגת שולחים את ילדיהם למוסדות פרטיים.
פינוי האשפה ברבות מהשכונות הפלסטיניות אינו מתבצע. האשפה נערמת בידי בעליה ונשרפת בקרנות הרחובות. עשן שחור ומחניק עולה מהמיכלים הבוערים דרך קבע.
4.
...בנסיעה דרך ג'אבל מוכאבר חזרנו ותהינו על הלכלוך וההזנחה של שכונה ירושלמית זו, הנמצאת באחריותה של העירייה. פחי האשפה עולים על גדותיהם, הרחובות מזוהמים ובכבישים מהמורות המקשות על הנהיגה. הדוח המלא כאן
תושבי השכונות הפלסטיניות בעיר אינם מקבלים היתרי בנייה. המבקשים לבנות על שטח שבבעלותם נענים לרוב שהקרקע יועדה לשטחים ירוקים. באין סיכוי לדיור של כבוד כחוק, נאלצים התושבים להיות עבריינים בעל כרחם. עם התרחבות המשפחות, מורחבים הבתים וקומות מתווספות. עיריית ירושלים מצדה מפעילה צווי הריסה תוך פינוי הדיירים מבתיהם.
ליחס דומה זוכים פליטי 48 שמצאו מגורים חלופיים לביתם ממנו גורשו וקושאן (תעודת בעלות) אין ברשותם. למרות שעשרות בשנים הם גרים באותו בית, בו נולדו ובו גדלו ילדיהם ונכדיהם, מוצאים הם עצמם "בשם החוק" מפונים זו הפעם השנייה בחייהם.
5.
...שלושה ימים לאחר שהודיעו להם שהם צריכים לפנות את הבית תוך שבוע, נכנסו לביתם שוטרים, לאחר ששברו את דלת הכניסה וזרקו החוצה את כל הרהיטים שנעלמו כולם לאחר זמן קצר. הם נשארו ברחוב, ויושבים כך כבר מספר חדשים. הדוח המלא כאן
6.
...שתי המשפחות הנוספות משייח ג'ראח (באזור מלון שפרד) שקיבלו צו פינוי, באחת מהן הייתה אלמנה מבוגרת שכלל לא הבינה מה מבקשים ממנה וחתמה בטביעת אצבע על מסמך, שכפי שנאמר לה יאפשר את שהייתה בביתה. מסתבר שהיא חתמה על הסכמה להעלות את שכר הדירה הזעום שהיא משלמת מזה שנים לעמידר, במאות אחוזים, אחרת תפונה מדירתה. הדוח המלא כאן
אין להפחית בנזקי החומה שפוגעים בתושביה של ירושלים הגרים בתחומה. החומה מפרידה בין משפחות, בנייתה כרוכה בהפקעת קרקעות והשחתת שטחים חקלאיים שהיוו מקור פרנסה, וגרמה להוצאת שכונות מאוכלסות בצפיפות מתחומי העיר. בעטיה, דרך שארכה בעבר דקות ספורות, עתה היא ממושכת וקשה לביצוע.
7.
...ואלאג'ה: הבוקר עקרו הבולדוזרים 80 עצי זית של ידידנו א. וכמה עצי פרי אחרים, משמש, אפרסקים ואגוז...
אחד ... גר בבית בקצה הדרך שייסגר כולו מסביב על ידי גדר ורק שרוול
צר יאפשר לו להגיע לכפר. ילדיו יגדלו בכלוב. כשהתלונן נאמר לו – זה אתר בנייה, אם לא נוח לך אתה רשאי לעזוב. הדוח המלא כאן
8.
...בכניסה לכפר ראינו שוב את הקרבה של הווילות החדשות של הר גילה לגדר המפרידה אותן מהכפר ואת המשכי הבניה המתבצעים שם...
... מעולם לא תיאר לעצמו כי יבוא יום ויצטרך להתמודד עם העובדה שחלק גדול מאדמותיו, כולל מקום הקבורה של הוריו, יישארו מהעבר השני של גדר ושהקמתה של גדר זו תחייב עקירה של עצים שלו. הלכנו לצפות בעבודות המתבצעות וראינו משאיות רבות הנושאות עפר במורד הגבעה בכיוון למחסום, מה שמותיר דרך רחבה שתאפשר הקמת החומה עליה. הדוח המלא כאן
9.
....אשה בעלת ת.ז. ירושלמית, שביתה צמוד לחומת ההפרדה מהצד ה"לא נכון", סיפרה על שגרת ההסעות שהיא מנהלת כדי להביא את ילדיה בעוד מועד לבית ספרם שבעיר העתיקה: כדי שיספיקו להגיע במועד (בשעה 8.00), היא מעירה אותם בכל יום בשעה 5.30 - טרם זריחת השמש, ויוצאת לדרך בשעה 6.00. הדוח המלא כאן
"משטר ההיתרים", ביטוי מכובס שבפועל הינו "משטר איסורים", בא לביטוי בנקודות המגע של הפלסטינים עם החיילים, במחסומים. שם מתממשים האיסורים הלכה למעשה, שם גוזרים על הפרט את מהלך שיגרת חייו. אחד הביטויים הקשים לכך הוא "אישור שהייה זמני לאיחוד משפחות", האומר שזוג נשוי נדון לחיי חוסר ודאות מתמידים כשאינם בעלי תעודות זהות מאותו צבע.
ארגון אמנסטי קבע לגבי התיקון בחוק האזרחות שעבר בכנסת ביולי 2003 שהוא "כתם גזעני ומחפיר שהמניע לחקיקתו דמוגראפי ולא ביטחוני".
10.
...כעוס ומתוסכל היה גבר כבן 40 שלא הותר לו לעבור במחסום.זה למעלה מעשור הוא חי עם משפחתו (אשתו וחמשת ילדיו) בעטרות בתוקף אישור איחוד משפחות זמני שחודש בכל עת שפג תקפו בנוהל רוטיני מתמשך. לאחרונה סרבו הרשויות לחדש את האישור ובאחת נשברה שיגרת חייו. הדוח המלא כאן
11.
...פונה אלינו אדם בעל ת.ז. ירוקה (תעודת שטחים): לאשתו ת.ז. כחולה (ירושלמית). לפני כמה ימים הוחרם ממנו בקלנדיה, ללא הסבר, אישור המבוסס על איחוד משפחות. שלחו אותו למשטרת בית אל. הלך, חזר. הלך. חזר. קיבל מהם בסוף אישור שכניסתו לישראל נמנעת מסיבות בטחוניות. כדי לברר יותר, עליו לפנות למשטרה במגרש הרוסים. אבל איך יעבור, אין לו אישור. שלח את אשתו למגרש הרוסים. אמרו לה: "תחזרי אחרי החגים, אין פה אף אחד עכשיו". הדוח המלא כאן
החומה בנתיבה קורעת ומבתרת את הנוף כמו גם את הרצף העירוני שבין רמאללה לירושלים המזרחית, מפרידה בין בני משפחה והפכה רבים, מתוקף החוק, לשוהים בלתי חוקיים בביתם/רכושם.
12.
...בחור צעיר המתין להיכנס למשרדי המת"ק. כעבור כמה דקות יצא מבלי להשיג את מבוקשו - תסריח (אישור מעבר). שאלנו מה הסיפור שלו והוא אמר שהוא, אביו, אמו ואחותו גרים למעלה משלושים שנה בבית חנינא שבתוך ירושלים אולם הם בעלי תעודות פלסטיניות, כך שהם זקוקים לתסריחים רק כדי להמשיך לגור בביתם. בארבע השנים האחרונות, הוא אמר, הם מקבלים את התסריחים לתקופה של 3 עד 4 חודשים ואז שוב עליהם לחדשם. הבעיה היא שבין פקיעה של תסריח לבין הנפקת תסריח חדש בד"כ עובר כחודש ובתקופה הזאת עליו, בתור מפרנס יחיד, לגנוב את הגבול רק כדי לחזור הביתה למשפחתו. יתר המשפחה (האבא, אמא ואחות) יושבים ספונים בביתם ופוחדים לצאת שמא ייעצרו. הדוח המלא כאן
כיסו את האדמה עצים השוכחים את בעליהן כי אינן מולידות.
הסתירו את סממני הבית בצבעים זרים - כי אין היא מצמיחה פרחים של אמת.
זרעו בשדה עשבים שלא דרסה אותם רגל אדם - לא לפני ולא אחרי.
הכניסו לבית זוגות חדשים, צבעם לבן בוהק.
ואמרו: התמונה תהיה מפתה יותר.
מפעל לשכחה!
-----------------------------------------
כתבה: תמר פליישמן
צילום: יעל פלאט