בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 16.7.08, אחה"צ

 14:05 - זיתא:כמה וכמה מכוניות משני צידיו של מחסום הבטון, מחסום הברזל פתוח. 

 14:10 - צומת זעתרה: מונית אחת מכיוון כביש 5, ו- 18 מכוניות מכיוון שכם. 

 14:22 – מחסום חווארה:
 3 מעוכבים. אחד מחכה חצי שעה לת.ז., אחר לא יודע למה הוא כאן. ד', מפקד המחסום, ניגש אלינו שואל לשלומינו ושמותינו ולוחץ לנו את היד, הוא מסביר לנו מה הסיבה לעיכוב. אחד רוצה לעבור לירדן וכן הוא מחכה חצי שעה, הוא בבדיקה והוא נמצא ברשימה, כנראה "בינגו"? השניים האחרים, טוען ד' במשך שבוע מעמידים באסטות באמצע הכביש. 3 עמדות פעילות והתורים עמוסים ויש לחץ. 

ב- 14:29 שלושת המעוכבים משוחררים מהצינוק. הפלסטיני שרוצה לעבור לירדן, ח', עוד לא קיבל את תעודת הזהות שלו וכעבור דקות ספורות החזירו אותו לצינוק. 

מהתורים עולים צעקות של הממתינים, החיילים עוברים את הקרוסלות ושואגים על האנשים לשתוק. חיילת מגרשת את כולם אחורה: "יאללה, כולם אחורה אחורה..." ד' מחליט שרק העמדה האמצעית תפעל. האנשים עוברים לאט לאט, ובשלב מסויים חוזרות לפעול שתי עמדות. מעבר המכוניות לשכם נסגר, וכל פעם שמגיעה מכונית מזיזים את המחסום והוא נפתח. 

רחלי מתקוממת, ובצדק, על ההפליה בחברה הפלסטינית, משום שהגברים מחכים בצל והנשים בשמש, היא נגשת למכלאה שם עומדים הגברים ומנסה "לחלק" אותה לשניים, היינו "עזרת גברים ועזרת נשים", בהמשך יש התקדמות קלה באקטיביזם הפמיניסטי, והנשים מתקרבות לעבר המעבר שאנו עומדות בו ונעמדות בצל. חייל מסלק את האנשים שעומדים לידנו לכיוון המכלאה, ואחד מהם מסביר לו שהסככה נועדה להצל עליהם ובמכלאה יש שמש. 

ב- 14:50 רחלי מתקשרת למוקד . פלסטיני אחד מסב את תשומת לבנו לכך שבונים מבנה חדש למחסום מזרחית מהמחסום הקיים. הכיבוש מחזק את קיומו.  רחלי מנסה שוב להתקשר למוקד ההומניטרי בעניין ח'  ואומרת שאי אפשר להתקשר לשם, יש תקליט שאומר שאי אפשר לחייג את המספר. רחלי פונה לד' המפקד בעניין ח'  והוא אומר לה שהוא מתקשר כל 10 דקות ועוד לא נותנים לו תשובה בעניין. ב- 15:30 ח' משתחרר ומקבל את הת.ז., הוא בא ללחוץ לנו את היד וממשיך הלאה לירדן.

 16:00 – מחסום בית פוריק: 4 מכוניות בכניסה לשכם ו- 2 ביציאה ויש מעוכב אחד. תנועה דלילה של הולכי רגל.
המעוכב הוא מכפר זבאבה והיה אסור לו לעבור כאן, הוא מוחזק שעה וחצי. החיילים מספרים שהם מחכים להחלטה מהשב"כ. מתפתח ויכוח אם מדובר בענישה ומה זה חוק, טענתינו היא שמדובר בענישה ושזה לא מוצדק. החיילים הולכים לדבר עם המעוכב שאומר להם שהוא ידע שאסור לו לעבור שם אבל קיווה שיתנו לו לעבור כדי לעשות עיקוף. רחלי הסבירה להם שהחטא לא חמור לעומת העונש, ואם הוא בא ואמר לחיילים שהוא רוצה לעבור כנראה שהוא לא מבוקש ולא הייתה לו שום כוונה לפגוע. 

על בטון בכניסה למחסום, שנראה כמו מצבה, כתוב "מוות לערבים". נעשה ניסיון קלוש לטשטש את הכתוב, אך עדיין רואים אותו ברור. 

 16:40 – מחסום חווארה: כ-8 רכבים ביציאה משכם. תנועה דלילה של הולכי רגל.
 יש מעוכב אחד כבר חצי שעה, בפעם הראשונה שהמספר שלו עלה ברשימה. ב- 16:55 המעוכב שוחרר, הצטרף למשפחתו שהייתה בדרך לחתונה.
 עכשיו יש במחסום גם כלבנית.  17:15
 
– צומת זעתרה: 8 רכבים מכיוון שכם ו- 10 רכבים מכיוון כביש 5.  

  במחסום חווארה, ניגש אדם אחד לרחלי ופתח איתה בסוג של דיון לגבי העשייה של מחסום ווטש. יותר משהוא רצה להקשיב הוא רצה להעביר מסר שרק מחדד את אכזריות הכיבוש והתסכול ממנו: "...מה אתן עושות פה?! אתן רק עומדות ומתבוננות בסבלם של אחרים..."
 
וכל מלה מיותרת!