בית לחם, יום ו' 12.9.08, בוקר
יום שישי ראשון של רמדאן
בית לחם09:00 – המוני אנשים בחוץ, הרבה יותר מבשבוע הקודם בשעה הזאת, וכן הרבה אוטובוסים ממתינים. סרטי משטרה קשורים לאורך המדרכה בחלק הקרוב לכניסה למחסום כדי למנוע מאנשים לרדת לכביש. הרבה שוטרים במקום, מכוונים את האנשים ואת הרכבים. בתוך המחסום חמש עמדות פתוחות, עמדות מעבר לגברים, כשגם השבוע נשים עוברות מסביב, בשער לרכבים. בשתי העמדות הראשונות במחסום
כן מופעלות מכונות בדיקת כף היד (לעומת שבוע שעבר). שוטרת יושבת ומשקיפה על עמדות הבדיקה. גם השבוע אין תורים בצד הזה, אבל שומעים את האנשים הרבים בצד השני. האשה מהצוות האקומני שפגשנו בשבוע שעבר נמצאת. היא כבר ספרה 880 שעברו הבוקר. באופן כללי מסתובבים בפנים הרבה שוטרים וקציני משטרה.
גם השבוע היו כעשרה גברים מבוגרים שלא הורשו לעבור למרות שעמדו במגבלת הגיל. בבדיקה הופיע במחשב קו אדום, וחלון שבו כתוב "לא להכניס אותו". לא ברור למה המניעה. אחד מהגברים אף אמר שבשבוע שעבר הוא כן עבר. לאחר שבין שעתיים לשלוש לקח להם להגיע עד כאן, הם לא מצפים שמשהו ימנע מהם לעבור בשלב זה – ניכר שהם מוטשים מדי בכדי להביע כעס. ניתן לראות על פניהם
בעיקר תסכול וייאוש עמוק.
09:45- החייל באחת העמדות הפנימיות מונע מאב ובנו לעבור. הילד בן-14, והאב מספר שלפני שנכנסו לבית לחם הראו את הקושאן לקצינים שם שאפשרו להם לעבור. הוא ולא מבין מדוע כאן אומרים לו שאסור. אנחנו מדברות עם רוני, שנמצא במקום – הוא מגיע, ולאחר כמה דקות מעביר אותם.
11:15 – אחד הגברים מספר שקבוצה של 30 גברים הוכנסה לחדר מספר 2 בחלק הפנימי של המחסום, וממתינה שם קרוב לשעה. אנחנו מנסות להבין במה מדובר, והוא מנסה לקשר אותנו בטלפון עם אחד מהם. לאחר כמה דקות הם עוברים, אבל מספרים שבחדר נמצאים עוד 15 אנשים. בשיחת טלפון לרוני הוא אומר שהוא לא מבין במה מדובר, אין חדר כזה, מבקש שלא נטריד אותו בדברים כאלו עכשיו, וטוען שהוא העביר היום 30,000 – מספר לא הגיוני ביחס לכמות האנשים שראינו היום, ובייחוד על פי הספירה של האשה מהצוות האקומני שעד סוף המשמרת שלנו ספרה 2675 שעברו בתוך המחסום. גם אם במקביל עבר מספר דומה של נשים, או אפילו מעט יותר, המספרים לא מגיעים לממדים כאלו.
אנחנו מתקשרות למוקד ההומניטרי, לבקש שיבררו בנוגע לקבוצת המעוכבים. החיילת מבררת, אך בתשובתה אומרת שלא ידוע לה על חדר 2 במחסום, אלא רק על מעבר 2, בעוד האנשים הסבירו לנו במפורש שמדובר בחדר.
11:30– עזבנו.