בית איבא, יום ד' 8.10.08, בוקר
בית איבא - 7:00 מאחר והמכונית שלי נוסעת כמו סוס, יעני, רגילה לנסוע לחווארה, הגענו לבית איבא בסיבוב גדול. ושוב, במבט של חוזרות, לאחר העדרות של כשנה, השינוי ניכר בכל האזור. גם המתקן עצמו התחדש וגם השטח הכללי, הכביש בואך למחסום, מגרש החניה. הכל היה יותר מסודר. מה שבלט בעיקר, הוא העדר תורים של מכוניות והולכי הרגל במחסום. המחסום היה ריק. התנועה לשכם זרמה ללא בדיקה. היציאה משכם אמנם נבדקה, כוללהורדת חגורות ובדיקת תיקים, אך לא היתה המתנה כמעט. במעבר המכוניות גם כן לא נוצרו תורים והכל זרם. ערב יום כיפור לא שינה את השגרה. לדברי החיילים במחסום אין שום שינוי, לא היום ולא מחר.לפני המחסום עצר אותנו צעיר וסיפר שאחיו נלקח על ידי חיילים ואין להם שום מידע עליו. בהמשך היום העברנו לו את הטלפונים של המוקד ההומניטרי והמוקד לזכויות הפרט ובקשנו שיודיע אם יהיו לו קשיים. הוא לא חזר.